|
כי לא כבלה נפשי רוחך עימי
ולא מת לו הסהר
בו ביום אשר הקמלת נדרי לך
היום בו הלכת
ושובך לבלי שוב
היום בו נפחה נפשי נשמת אפיה
ומתה נפשי בגיא השיממון
ונותרה דמותך
עוטה דמותי
בנפש אחת
כי לא חפצת לקבלה
לא רצית יגונה מלשאול
האם מת בשרך מלכמוה לבשרי?
וביום.
בו הלכת לבלי שוב
שבה אלי רוחך המתה
המתה מלשאול בשרי
הלא ידעת אהובי כי עייפתי מלקמול?
וגני לא השקת ביום ההוא
ופרחי נבלו הם בעלטת נשמתך
כי בקשת נפשי לבוא אליך
וכשבאתי
עזבתני
כי לא רצית נפשי יגונה מלשאול. |
|
|
החזה אינו אלא
יחסי ציבור.
האופי שוכן
בישבן.
פרויד בשיקטאש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.