|
רוח שרבית מלטפת את פני המים
הכל שקט, דממה מוחלטת
אנשים לא הולכים ברחובות הפחד
בקבוקי קוניאק מתגלגלים על האספלט
כמו קול ליבי ההולך ומתרחק
ברחובות הפחד מתים כולם
מצבות וקברים פזורים בכל עבר
האדמה מכוסה בערפל מחניק
וקול הדממה החרישי צובע
את האספלט בצבעי הדם
ברחובות השקט נעלמתי אני
אך לפני צבעתי את האהבה
בלבן של תכריכים
ברק הלב מציץ אל היאוש
העונות מתחלפות בפראות
קרן של אור מפסלת את דרכה
מתוך הערפל הקר
מחזירה דקה למציאות
יושבת על מזח הלב
וחושבת אולי לראשונה בחייה
תרקוד ברחובות העצב
ותנצח את קול הדממה |
|
|
אין עוגות?
תאכלי לחם יא
פרה!
-אחד מפאלו
אלטו, מובטל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.