אין מה להגיד על התחושה שטמונה במראה אחד-
לראות אותך צוחק, בחדר של אחיך,
על המיטה, בזמן שאנחנו צופים בערוץ המוזיקה הרגיל
וקר לי אז אני לוקחת את השמיכה ומתכסה בה.

אתה הכרית, נותן לי להרגיש את החזה שלך עולה ויורד בכל נשימה,
מחמם אותי בין ידייך ושומר שלא אלך,
מלטף את פניי בעדינות משוועת שאי אפשר
לתאר אותה אלא כעלה נידף ברוח סתיו עדינה
שמבשרת את בואם של ענני גשם ראשון.

האוויר קר - מתחמם, מתמזג עם החום
שמתפשט בין אצבעות ידיי הדקות והארוכות,
באיטיות מרגיעה אשר מסירה אבנים מליבי
ומדליקה שלווה פתאומית ומתוקה.

ידיך מטיילות על פניי, מלטפות את ראשי
ומפנקות את ליבי בעדינות,
עיניי אט נעצמות ואני כמו שוקעת
בתוך בועת סבון רכה להפליא
ומלאה בטוב ואור.

החושך ששורר בחדר
הוא לא כמו שאר הזמן,
הוא משרה אותך ואותי
בתחושת נירוונה משונה
ובתוך מערבולת חיוכים ואשליה
שלראשונה,
זוהי לא אשליה,
אלא התגלמות האמת
מול מסך האושר.

אוהבת אותך.
12.12.2005