מתוך עטיפות הקיץ, אני מקלפת
ירח צר ושמש לחץ. בין
שרעפי שקיעה ודמדומי מילים,
נרשמת לכל אחת מתצורות
הנפש, זמנה הדקדוקי.
כמו עכשיו - ירח מתפעל (שוב)
לאורם של כוכבים
בעצם שם - סוס (אפשר
להיפך) אדום
בתואר ובלי שום מילת
הקשר, כי בקיצור של דרך,
על אחת (הרגל) או
על אחת וכמה, יוסיף
הסוס לדהור על פני
אותה משבצת.
אינטרפרציה ראשונה של חושך:
מגע האבן של מפלצות הלילה,
ארון חשמל וחוט הטלפון.
"מי שומר שנתי הלילה",
אני שואלת מתוך חלום
פקוח. על לוח שעם,
המשחק ממשיך
בכל זאת, שם
נעוץ גם הירח
כשמפציע אור היום.
בארץ פה לא, מספרים
לילדות סיפורי בדים
ובין קווי התפר, נגזרת
עוד אגדה על
נסיכת נייר נוספת
שהתיימרה
להיות
או,
לא
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.