רציתי לומר מילים אחדות
ופתאום נשלפו
כמצעד של מתים
בלוני מילים ביום אבל
חודשים לא הגיתי
להוציא מה חקוק בדמעותיי
להסביר קצת קשה
מבעד למיסוך הכבד
רהוטים רגשות כמקצב ההדממה
שועטים במורד הגרון
מחליקה דמעה על לחי רטובה
אין שום ספק
שחתכתי עמוק
התער הספיק להכאיב
הייתי לוקחת לו רק יכולתי, את כל הכאב לעצמי
יודעת בדיוק כמה קשה להיות נאהב כבצחוק
נאחזת בגשם, בכל עלה שנושר... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.