[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יציאה מהמגירה
/
קיום הבטחה

בחלוף השנים - מנסה למחוק
אך תשוקה אחת לא נותנת מנוח
הבזקי זכרונות מרצדים
מעולם לא הצלחתי
לשכוח
לסלוח.

כה רציתי להוריד מעל שפתייך את החיוך
להרגיש חום דמך על ידיי
שתבכי, תצעקי
תבקשי רחמים
להעביר סכין חדה לאורך עיקולי גופך

שתתפתלי ותשתנקי
ולבסוף תדמי
יפה כתמיד
לראשונה שותקת.

אין זה כה פשוט
עת באתי אלייך
חייכת ברכות
ליטפת ראשי כראש ילד
האומר דבר שטות
הצמדת למצחי שפתייך
עצמת עיניים ומיד פקחת
שלפתי הסכין
את עודך מחייכת.
ניצת ניצוץ בעינייך כמעט זהה לשלי
כולך נרעדת - לא בפחד
נסחפת עם התלהבותי
מצמידה גופך ללהב
דרוכה בציפייה
זורקת לאחור ראשך
לוחשת: "לזכר כל מה שהיה"
חיוכך מטורף
מדבק
ואני מהסס
סביב הכל מסתחרר
מחול של בשר
ונצנוץ המתכת
"עוד סנטימטר או שניים"
לוחצת בגופך על הסכין
ואני מתרחק.
כשלבסוף העזתי
לא סר חיוך מעל פנים.
חתכים אדומים
לאורך גופך
לצריבת הכאב עוד נרעדת

מתי לכל הרוחות תפסיקי
לחייך?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם גם בני אדם
היו מחרבנים
בארגז עם אבנים
קטנות, כמו
חתולים, בעיית
המים הייתה
נפתרת.


יעקב פופק, על
דברים שאפשר
ללמוד מהחתולים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/1/06 6:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יציאה מהמגירה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה