#11 איזה יום שישי אחד, מתוך כמה זמן, היא הופיעה פתאום, משום
מקום.
המראה שלה שיתק אותי, לא הייתי מסוגל לזוז, או לדבר, כמעט כמו
עכשיו!
והיא רצתה אותך גיל, מתוך כל כך הרבה בנים היא בחרה בך, היא
מחכה שתדבר איתה, לך, למה אתה מחכה?
אבל אני? אני פחדן, אני ביישן, אין לי אומץ לעשות כלום.
נו קדימה! תעשה את זה אידיוט, היא לא תחכה לנצח, זה רק לדבר
איתה, מה אפשר להפסיד?
אל תיתקע, תדבר איתה כבר! טיפש!
אין לי אומץ.

זהו, אתה חייב לעשות את זה עכשיו, לך תדבר איתה.
כולם נעלמו כשהתקרבת אליה, לא ראית את זה, אבל בשבילה הכל
נעלם, אבל איך היא בכתה, למה לא עצרת לדבר איתה?
אידיוט! תראה מה עשית! מגיע לך למות על זה!
אתה כמו אבא שלך! סתם אלים וכעסן! תראה מה הוא עשה לאמא שלך!
כל הזמן בוכה, ועצובה ומסכנה, זה יהיה הגורל של מי שתצא איתה
אי פעם אם תהיה כמוהו.

אבל אני חייב לדבר איתה, אבל היא תדחה אותך! אף אחד לא אהב
אותך מעולם, וגם אף אחד לא יאהב אותך! אין לך אפילו סיבה
לנסות! אבל בכל זאת.

הלכנו ודיברנו, והלכנו, ורקדנו...

#12 אתה תקוע פה במיטה של בית חולים. אתה מתרכז בעולם שמחוץ
לראש שלך, זה לא הולך...
עדיף לך למות, כל הזמן תקוע בתוך הראש של עצמך.
ואיפה אתה היית? לא שמעת אותה קוראת לך?
אין לך זמן, אין לך שום דבר שאתה יכול לעשות.
אין מי שיתפוס אותה, והיא נופלת כמו סלע, למה שיהיה אכפת לך?
סוף סוף הסתדרת.
אידיוט!
ועכשיו היא מתה, הצלחת יופי! טיפש, אבל אתה חייב להתגבר, או
שתכאב לנצח, תצא מהכונכייה שלך כבר!
רק תראה, אמא שלך מתה, כשאבא שלך עזב.
גם חלק ממך מת, אתה אשם! תמיד תהיה, אין לך לאן לברוח.
והקול שלו רודף אותך, אידיוט, נתת לה למות! ואין לך לאן לברוח
מהאשמה...

#13 אתה מרגיש אותי? אני נוגעת בך.
תן לי סימן שאתה חי, אני יודעת שאתה יכול לחזור אלי.

איך הייתי כזה מטומטם?! איך פספסתי את החיוך שלה?! היא תמיד
הייתה שם בשבילי, אני כזה אידיוט.
למה לעזאזל היא נשארה איתי? מגיע לי למות לבד, בודד.

דני תראה! הוא בכה קצת! תראה! דמעה!!!
כן, גם אני רואה, יכול להיות שהוא כואב בפנים?
לא כדאי שנשמח שהוא מרגיש בכלל משהו? אולי הוא בכלל בכה
בגללנו?
זה משנה?
זה סימן?

ותראה! עכשיו הוא קימץ אגרוף, הוא בטח כועס עלינו.
את חושבת שהוא יודע?
אני לא בטוח...

#14 מה קורה פה? תמיד הייתי כזה יצירתי.
הייתי צריך להיות אמן! לא סתם איש עסקים.
סתם רצית להראות לאבא שלך שאתה יותר טוב, טיפש.
אני לא סתם אידיוט, הייתה לזה סיבה!
כן, זה נקרא טיפשות, פגעת בעצמך כל הזמן הזה.
ותראה מה קרה, אתה חייב לגדול ולהתחזק עכשיו, להתגבר, אתה
תתחיל לחזור לחיים, אתה תראה!
אני אראה...

#15  ועל זה חלמתי - מפיק של סרט.
זה או אני או דני, איך אפשר להחליט בכלל?
הוא הרבה יותר מתאים, הרבה יותר טוב, מה עכשיו?
זוכר מה החרא הזה עשה? עם הספרים, אז בעסקה המפורסמת, אתה יודע
הכל.
אף אחד לא רואה אותך, כולם יראו, זה הסוף...
זה כואב לי, הבגידה הזו, אני באמת כזה חרא של בנאדם?
הכי גרוע שיש, אתה נוראי, הוא החבר הכי טוב שלך!!! איך אתה
מסוגל לעשות את זה?!
לא יכולתי להפסיד את התפקיד הזה.
אני חייב לספר לו, אני לא יכול לחיות עם זה, זה נוראי...

#16 תסתכל על עצמך, חתיכת לוזר אפס, תמיד ניסית להיות כמוני,
אתה לא תצליח לעולם, אתה שוכב שם לבד וחסר הגנה.
אתה רואה, תמיד אמרתי לך שאתה לא תצליח לבד.
אתה בדיוק כמו אמא שלך, יא אפס, אבל תראה מה קרה לה! היא כבר
מתה, וגם אתה בקרוב, יא אפס.
ברחתי מחייך, אבל חזרתי לראותך, איך אני אוהב לראות אותך סובל,
אני יודע שאתה חי, ואם היו לך ביצים היית כבר חונק אותי
לחלוטין.
אתה אפילו לא נראה כמוני! אתה חתיכת פריק, אפס.
אני נהניתי מהחיים, ועכשיו אני אחזור "הביתה", אף אחד לא מחכה
לי שם, אבל אני לא שם על אף אחד.
כל הנשים שלי לשעבר תבעו אותי, וחצי מהילדים שלי בכלל פושעים,
אני משתין על כולכם בקשת, בחיים אני לא נכשל.

אבא, אתה עוד תשלם...

#17 אחת בצהריים, אחרי יום גרוע, אתה משתגע מהעבר הזה, רק היא
תעזור לך.
אבל תראה אותה - היא מסתובבת עם מישהו אחר, מחבקת, היא בוגדת
בך?

"לא אכפת לי יותר, אני רוצה למות, אני אנהג לאן שההגה יוביל
אותי" אתה חושב...
היא עזבה אותך! אתה אבוד.
בום
תראה, ככה הגעת לפה, עכשיו הכל ברור לך? זה חיים זה?
אתה לבד, חבר.

#18 אני לא מאמין שזו האמת, זה לא הגיוני.
אני חייב להעניש אותם! אבל אני לא מסוגל.
אתה לא יכול לשכב ככה מסכן, אני לא מסוגל לקום או לזוז, אני
חייב לסלוח להם ולספר להם הכל, זו אשמתי, אני הרסתי את כולם
ואת עצמי.
מגיע לי למות.

היה עדיף שהייתי מת כבר!
לא בלי לנצח! אסור לי להפסיד פה, יש לך אומץ בכלל לדבר איתם
אחרי מה שעשית יא זבל?
אני חייב לחשוף את זה.

תראי אותו, הוא נלחם לצאת, הוא צריך אותנו.
גיל, אתה שומע אותי מדברת אליך?

אני רוצה לקום!!!

#19 גיל, אני מקווה שאתה שומע אותי, אני צריך לדבר איתך.
אני לא מסוגל יותר, אני חייב לספר לך את זה, המצפון שלי הורג
אותי.
הייתי לבד, כולם נטשו אותי, ומתתי מפחד, חברה שלי נפרדה ממני
ופיטרו אותי מהעבודה.
הייתי צריך משהו שיקל עליי, והיא הייתה שם בשבילי.

תקשיב גיל, הלב שלי שייך לך, אבל נטשת אותי והייתי צריכה
ריגוש, אף פעם לא היית פה בשבילי, אתה והעבודה שלך, חשבת על
אישתך?
והיינו שם לנחם אחד את השני, אבל אף פעם לא התאהבנו.

גיל, אולי אני טועה, אבל ראית אותנו באותו יום, נכון? כשנסעת
עם הסיטרואן, איבדת שליטה והתגלגלת שמונה גלגולים, בערך 30
מטר...
בחיים לא אשכח את המספרים האלו...
רק שתדע, יעל אהבה אותך לאורך כל הדרך, אני מקווה שזה יעזור
לך, היא אוהבת אותך.

גיל, זו לא הייתה בגידה, אני עדיין שלך, אבל נטשת אותי, ואני
הייתי חייבת אותך, ולא היית פה, לא היה לי מה לעשות, וניחמנו
אחד את השני.
אבל אני עדיין שלך.

תפסיק, היא שלך, אין לך מה לדאוג, ואל תגרום לה לחכות לך.
קום כבר לחיים, דבר איתם, אתה מסוגל.
ופה נגמרו המחשבות שלך...


אתה חי.

#20 תראי, הוא מדבר אלינו, אני בקושי שומע אותו, הוא לא זז
אבל.
אתה שומע אותי דני? זה אני, גיל, אני רוצה להגיד לך איך אני
מרגיש.
אתה כואב, זה בגללנו? איך אפשר לעזור לך?
קודם כל אני מדבר, אני צריך לספר לך משהו.

אני חשפתי את השקרים שלך, אני בגדתי בך, אני סיימתי לך את
העתיד.
לא יכולתי יותר, זה החלום שלי, לא יכולתי להפסיד את זה, אני
נוראי, אתה שונא אותי, אתה חושב שהיה עדיף שהייתי מת עכשיו.

תמיד ידעתי שזה אתה, הייתה לי הרגשה, אבל סירבתי להאמין, אבל
מילא, עכשיו אנחנו שווים, אני הבאתי אותך לפה, נכון?
אתה לא לבד, חבר, אני הרסתי את שנינו, הכל באשמתי.

גיל בעלי, טוב שחזרת אלינו, אני מצטערת, זה גם באשמתי, אבל לא
יכולתי עם הבריחה הזו שלך.
אני מבין אותך, אני צריך לחזור לחיים, כואב לי וקשה לי, כנראה
זה הסימן שחזרתי.
בוא נחזור הביתה, בבקשה, בוא איתי, אני צריכה להחזיר אותך
למקום נורמלי.
אני מבין עכשיו הכל, אני הייתי נוראי, את תקבלי אותי חזרה
בכלל?
השאלה הזו צריכה לחזור אליך גיל.
אני לא מסוגל להפסיד אותך.
ואני לא אותך.
יש כל כך הרבה לחיות בשבילו גיל, בוא איתי, אני אקח אותך לאן
שרק תרצה, אני חייב לך את זה אחרי הילדות המשותפת שלנו.


החיים, זה כואב, אני מרגיש נשרף, אני מרגיש שבור, אהה אני לא
מסוגל לחיות ככה, אני משתגע.
אתה לא לבד יותר גיל.
האומנם?
תכין את עצמך לכאב גיל, אתה חי.
אני חי, אני לא אסתכל יותר אחורה לעולם.

עם כל הכאב וכל הרגשות... אני זוכר...

הערות שלי:

במקור, הסיפור הושפע מאוד מדיסק קונספט עם סיפור מאוד דומה,
Ayreon - The Human Equation.
הרשיתי לעצמי לשנות כמה דברים, ולהוסיף דברים משלי, תיהנו.

ג'ים