|
אל תחכי לי הלילה.
כשאשוב אני רוצה להפסיע חרש,
פן אעירך.
אני רוצה להטיל מימיי
בבית השימוש הצמוד לחדרנו
ואחר כך לסגור את מכסה האסלה
מבלי להוריד את המים.
אני רוצה להתכווץ בחשש
כשדלת חדר האמבטיה תחרוק
עת אפתח אותה בדרכי ליטול ידיים.
אני רוצה לקפוא לרגע על עומדי
ולהקשיב לנשימתך
ולפלוט אנחת רווחה חסרת קול
כשאבין שלא התעוררת.
חרש אני רוצה לפתוח את הארון
ולהוציא ממנו את הפיג'מה.
חרש אני רוצה להחליק לתוכה.
מעט מעט אני רוצה להישכב
על המיטה בחדר החשוך.
אני רוצה שנשימותייך השלוות
יהיו לי שיר ערש. |
|
|
אם פרוקופייב לא
היה מת בחמישים
ושלוש מהתקף לב,
היה יכול שלום
עם הפלסטיניים.
-העמותה לעידוד
ההכרה
בפרוקופייב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.