שלום לך ילדה בכותונת פסים
כי איתך אהיה עד סוף הזמנים,
עצב ורוח נושפת כאש
בתוך נחמה הראש מתאושש.
למה לי לראות את הכל?
שבתוך הירח מואר בגדול
כולם הביטו ומשו בעצב,
ואני מהופנט מלוע הנצב.
תראו לאן הביאני הקור
בדידות קרבה את הלב למצור,
שבתוך הנקרה חושק ואוהב
אך קבור מתחת לדם וכאב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.