האישה שלי היא מדהימה, ואני אחד כזה שלא נדהם בקלות. אחרי
המבצע של רונלדיניו פיהקתי, בזיקוקים ביום העצמאות העדפתי
להישאר לישון, ושלא נתחיל לדבר על מה שעשיתי כשגיליתי שחסר לי
מספר אחד כדי לזכות בפרס הראשון בלוטו. רמז- זה קשור בתשחץ
ובסודוקו.
אני אוהב כשהיא מדברת, בדרך כלל אני לא מסוגל לשמוע בחורות
מפטפטות, צווחות כמו ציפורים על כמה אקסטות. בחורה צריכה להיות
אחת משבעת פלאי עולם - איך לעזאזל אפשר לדבר כל-כך הרבה ולא
להגיד כלום? זה יותר קשה מכל מדע מדויק, מכל פילוסופיה מורכבת,
בעצם כשחושבים על זה, בחורה היא פילוסופיה מורכבת.
אבל את האשה שלי אני מסוגל לשמוע כל הזמן, וזה לא רק ביטוי,
פשוט כל הזמן. ולא רק לשמוע, להקשיב להאזין, לרצות עוד, העיקר
שתוציא מלים, זה מדהים כמה שהיא מצליחה לעניין ולרתק אותי כל
פעם מחדש. כשאני מתקשר אליה אני לא חושב לשנייה על מה אני אדבר
איתה, אני יודע שהיא תדבר איתי, ואני יודע שאני אצחק, אתעניין
ואקשיב לכל מילה כאילו פעם ראשונה שאני שומע את הקול שלה.
אני אוהב את האישה שלי, והיא יודעת בדיוק מה אני אוהב, היא
יודעת לפנק, לעשות לי נעים בעורף, לבוא להתכרבל איתי בחורף
כשקר, גם כשאני מצונן, גם כשאני מסריח והעייפות מונעת את
המקלחת.
האישה שלי אלופה במסז'ים, כאלו שנדמה לך שכאילו עולים עלייך
שני מכבשים קטנים, ונוסעים הלוך ושוב בדיוק במקומות הכי נכונים
בגוף. אני פריק של מסז'.
היא משלימה אותי בצורה לא נורמלית, יודעת מה אני רוצה לעשות
לפני שאני מצליח לעלות על על זה, אומרת דברים לפני שאני מצליח
לחשוב שאני רוצה להגיד בדיוק את אותו הדבר, היא מזכירה לי
להדליק טלוויזיה ומביאה לי וואחד סנדוויץ' לפני שאני מצליח
להפעיל את הגלגלים כדי שיודיעו לי שיש עוד מעט סרט טוב.
האשה שלי מטורפת במיטה, היא מזדיינת כאילו אין מחר, היא לימדה
אותי הכל, אני כמעט מרחם על הבחורות שהיו לי לפניה, היא תמיד
צוחקת על זה שהיא פוחדת שהיא הכינה אותי טוב מדי לקראת הבחורה
הבאה של חיי. אולי באמת אחריה אני אלך לבחורות הקודמות להראות
להן מה למדתי.
היו לנו ריבים, אבל אלו דווקא היו הרגעים הכמעט הכי יפים
בזוגיות שלנו, דווקא הריב גרם לנו להבין שאנחנו כל-כך מתאימים
זה לזו, שמקומנו בעולם הזה ביחד. שאנו נצר למשפחת פינגיווינים
מפוארת, שבגלגול שעבר ודאי היינו חלזונות מאוהבים.
האשה שלי הלכה לקנות מצרכים לשבת, אני משוגע על הבישול שלה, כל
ארוחה זה קרנבל ובכל ביס יש חגיגה של טעמים בתוך הפה. רק חבל
לי על התרנגולת והפרה וכל שאר החיות שלא יכולות להנות ככה...
או, הנה אני שומע את הדלת נפתחת, האשה שלי חזרה, אני כבר
מתגעגע כמו משוגע. אני הולך לעזור לה, אני אוהב לעזור לה, אני
אוהב שאנחנו עוזרים אחד לשנייה.
- היי מותק היית בסופר?
- כן, מה אתה עושה?
- סתם, כותב עוד איזה סיפור.
- איזה יופי! אני כבר לא יכולה לחכות לקרוא אותו.
- סבבה יש לך מזל, אני דווקא בשלבי סיום.
- מזל יש לי שפגשתי אותך.
- אז יש לי הרגשה שממש תאהבי את הסיפור הזה.
- יש, אני פשוט מתה על הכתיבה שלך, אני מקווה שהסוף יהיה מפתיע
כמו בסיפור הקודם, הוא היה הסיפור הכי טוב שלך מכולם!
היא רצתה סוף מפתיע, אז זרקתי אותה.