לא רוצה לדבר עליך בזמן עבר. אתה עדיין כאן, ואני עדיין
מקווה.
נכנסת לחיים שלי כמו רעם ביום בהיר, וכך גם יצאת.
אולי תיכנס שוב?
לא אוהבת התחלות מפוצצות. ככה גם הסוף מתפוצץ לך בפנים.
למה אתה לא יכול להרגיש אלי אפילו חצי ממה שאני מרגישה אליך?!
חושבת עליך כל היום, והעיניים שלך לא עוזבות אותי אפילו
לרגע...
למה אנשים משלים את עצמם?! למה אני לא יכולה להבים שאתה לא
מיועד לי?!
אנשים יפים מיועדים לאנשים יפים.
אז כנראה שלא היה לנו סיכוי מהרגע הראשון.
לפחות אם אתה לא שלי, תעלם מכאן.
לא רוצה לראות אותך פעם בשבוע, ואז לחשוב עליך לשבועיים.
תסתכל עליי לרגע.
תחשוב עליי לשניה.
אני רוצה אותך כמו שלא רציתי אי פעם מישהו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.