עדי מולדן / הדגים שבים מן המצולות |
אין בם עוד את תכול הים.
ועינייך החומות קרות אליי
אישונייך מרצדים מצד לצד
כמו לא מוצאים את מקומם.
ובין נקודות החן המלטפות את עורך
קולך דומע בשממה,
ושפתייך מלוחות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|