כבר חצי שנה
שהגעגועים הפכו
לדבר תמידי
חצי שנה
שהבכי הוא שיגרה.
אתה רצית למחוק,
לזרוק
להעיף אותי
לשכוח את קיומי,
לנפץ
את אהבתי.
ואני יודעת שבלילה, לפעמים
אתה נזכר בנו מתנשקים
ואז צמרמורת עוברת,
והכל חוזר אליך כמו סרט.
אל תנסה להיות צודק
פגעתי, אני יודעת
אבל תבין,
האהבה שלי אליך נצחית
ואת זה
אני לא יכולה
להמית.
ניסיתי לשכוח
להשתכר
לברוח
להיות עם אחרים
אך דמותך עדיין חקוקה בזיכרון
ולבי מדמם עכשיו
וכבר הגיע סתיו.
עוד חודש עבר
והוא לא שונה מהשאר
אותו הגעגוע
אותם הזיכרונות
ואותה הנטייה לברוח ולבכות.
בוא נברח
רחוק
ואז
תגרום לי שוב לצחוק
לבי מחסיר פעימה שאני לא אתך
ואפי כמו מכור לריח שלך
שפתיי מחפשות את שפתייך
מגששות בתוך כל הכאב שהשארת אחריך.
אז אל תתעצב יותר מדי,
פשוט, תבוא אליי. |
