כל מה שרציתי זה להרגיש את מגעך , לרקוד איתך לבד באפלה
לדעת את היופי שאותו אני חש , אני מרגיש עיוור באפלת האהבה
בעודי רוקד איתך מנסה להבין את מטרתי בחיים , למה אני פה
אבל אני לא יכול אני חש במגע ידייך וזה מרעיד את ליבי זה משפיע
עליי
אני לא יכול יותר , קשה לי לרקוד קשה לי לזוז , אני מרגיש כבד
לידך
סתכלו עליי שימו לב לרעד ידיי , אני עיוור באפלה , אבל אני
מחזיק אותה
מחזיק אותה חזק , בכל כוחי , בידיי , שלא ייגמר , אני אוהב את
הריקוד , את המגע
אני לא מאמין היא הביטה בי , אני רואה את עיניה , משום מקום
בתוך האפלה שמגעה
מנחה אותי בעוד אני עיוור באפלה , אני רואה את נצנוץ עיניה ואז
רואה את מבטה
אני כמעט נשבר , אני כמעט נופל , אבל אז מרגיש את כוחה , כוחה
של האהבה
זה מה שמחזיק אותי למעלה זה מה שמחזיק אותי בידייה , איך אוכל
לשרוד כל כך חלש באפלה ?
אני מנסה אך אני כל הזמן נופל , והיא שם מרימה אותי אבל בגלל
עינייה בגלל מגעה אני מרגיש חלש שוב
האם זה אפשרי ? אני כרגע נמצא באולם הכל ערפל אני מסתכל סביבי
לא רואה את האור שתמיד מבטיחים שיבוא
לא רואה את הדרך הנכונה , אין לי מדריך , יש לי רק את עצמי ,
איפה היא אני שואל ? למה היא לא מרימה אותי עכשיו
אני יודע למה , זה הקטע שאני צריך לעבור לבד לאושר אמיתי אני
מסוגל אני יכול אם קצת תקווה והידיעה שהאהבה מחכה
אני מרגיש מצוין אני מרגיש חזק , הגיע הזמן לזוז , לחפש , אני
מתגעגע לריקוד שהנחה אותי , הריקוד הזה לא צריך להיגמר
הריקוד הזה זה התקווה זה הריקוד שיצליח לחזק אותי . |