שעת דימדומים האדומה
שולחת קרניה אל ליבי
שחוטי שתי וערב של יגון
סוגרים עליו
ומסתירים לי את הנוף
חתול מלקק את זנבו
ועובר על השביל
הוא לא יודע שאני מסתכלת עליו
ושאין לי אויר
איש אחד עם עיניים שותקות
שולח כאב אל ליבי
שחוטי שתי וערב של כמיהה
כבר שזורים בו
אבל הוא לא מגיב
והוא לא שלי, רק החלום
נשאר איתי ולא עוזב
אבל הכל כמו תהום פעורה
ולא יהיה לי
אלא רק הכאב |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.