[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כל בחורה היתה חולמת לחגוג את יום הולדתה בדייט סוער עם בחור
מהמם במסעדת יוקרה, שמפנייה,אוכל טוב וכל הפלצנות...

ובכן בנות (ובנים כמובן),כך חגגתי את יום הולדתי האחרון רק
שבדרך היו כמה פיקשושים-בלשון המעטה ואם אסכם את הפגישה במילה
אחת- א כ ז ב ה!!! ותכף תבינו מדוע:

למעשה הכל התחיל מצויין,חתיך נעים ההליכות פתח לי את דלת
המרצדס ואני נכנסת לתוכה מלאת התרגשות וציפייה איך בסוף הערב
אני זו שמכניסה אותו למושב האחורי ומבצעת בו את זממי,פורקת את
עולי ובקיצור עושה אותו בגדול!

הבחור: הזמנתי לנו שני מקומות במסעדה האהובה עליי,אני מקווה
שתהני.

(בייבי אני כבר נהנת רק מלהסתכל עלייך להסניף מהמרחק הקצר
בינינו את ריח גופך,אולי נוותר על המסעדה ותקפוץ אליי
הביתה,נכון יותר לומר תקפוץ עליי בבית...)

אני:בטוחה שאהנה.. מחייכת אליו בחיוך אוילי..

אנחנו מגיעים למסעדה,לא מחכים בתור(כמובן) וכבר על השולחן
ממתין לנו בקבוק השמפנייה...וזאת רק ההתחלה.

בחרנו לנו מהתפריט איזו מנה עם שם פלצני משהו שסכומה הוא מין
הסתם מספר תלת ספרתי (למרות שהלילה המין הוא לא סתם...)

ופתאום,ללא התראה מוקדמת אני מתחילה להרגיש את הבטן, היא
מתהפכת! אוי לא- שילשול... שילשול? רחמנא לצלן...

שירותים! הצילו!

ביקשתי את סליחתי וקיויתי שההורס לא ישים לב לניואנס הקטן.. סך
הכל אני בחורה,כל בחורה צריכה שירותים בפגישה... לא??

אני הולכת בלאט,לאט לאט בעודי מתה לדפוק ריצה ישר לאסלה!

אחרי 20 דקות במחתרת חזרתי לשולחן,כאילו לא דובים ולא יער הרי
למה ליצור סערה בכוס מים-תירצתי שהיה תור ארוך... מאד ארוך,
כמו האלה למשרד הפנים ביום ראשון בבוקר,משהו היסטרי.(אני מקווה
שהוא לא קרא אותי בין השיתין-אם כן זה הסוף שלי! אין סקס והוא
הופך לאקס!)

כמובן,לא אכלתי יותר אבל אין מה לעשות הדקות נוקפות ועולם
כמנהגו נוהג ואחרי התקף שילשול ראשון תמיד מגיע השני! מרפי
הזה... כבר אמרתי שצריך להרוג אותו בשנית?

אני מתמלאת כלימה,אפשר היה לראות את זה לפי הצבע האדום שכיסה
את פניי,אין יותר אמתלות פשוט קמתי והלכתי לנוחיות.

אחרי "תקופה" קצרה חזרתי אליו, אל האביר שלי עם המרצדס הכסופה
אחוזת תקווה הפעם שיקח אותי למיטתי-לבד!

ביקשתי ממנו שיזמין חשבון והוא התעקש שנחכה... התחלתי לזרז
אותו והוא ממש התעלם ממני ממש..

אוי לא!!!!!!!! שיט!!!!!!! עוגה!!

המלצרית מביאה היישר אלינו עוגה עם זיקוקים והיפיוף שר לי את
שיר היומולדת המפורסם בזיופים קלילים..

המחשבה היחידה שרצה לי בראש זה איך אני הולכת לאכול את
זה?????? שוקולד??? זה הההמתכון לשילשולים...

התעלמתי מהמחזמר שהתהלך סביבי ולחצתי שוב להזמין את חשבון!!
טוב נו לא ממש ביקשתי,צרחתי!! צרחתי על הדבר היפה הזה שישב
מולי ולא התכוונתי, זה לא אני! זאת הבטן!

אחרי הכל הגעתי הביתה בשלום,לקחתי כדור והלכתי לישון... חלפו
כבר כמעט 4 חודשים מאז יום ההולדת שלי וטלפון אחד עלוב ממנו לא
קיבלתי... מה קרה אסור לשלשל מדי פעם?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הנה שיר חדש
שכתבתי:

שובך רב שלום
נחמדת
ציפורה
חלוני אל הקור
מארצות ערב
כי קולך
אל
כלתה
נפשי מה מעוני
בעוזבך
בחורף


חי ים נחביא ליק


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/4/06 23:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טלי ברסקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה