זה קורה לפעמים
למשמע רעשים מוכרים
הכל משתנה
הגוף לא רוצה
אבל הוא מתכווץ ובוכה

הבהוב הניידות
כמו סירנה שעל ליבי
רוצה לצעוק אני צריך עזרה
אבל אין פצע, שיוכיח את האמרה

וכמו ביום נעים
שפתאום הפך שחור
החיים פתאום עוצרים
והמחשבות, מתרוצצות

זה קורה לפעמים
למשמע רעשים מוכרים
כולם מהם מתעלמים
רק אני מפסיק לתפקד
עם התחושה שעות צועד

צועד לי בשדרה ארוכה
שדרת המחשבות
לאותה מחשבה בסוף אני אגיע
אי אפשר לטעות

אם אני אקח בשדרה שמאלה
או ימינה
לאותו מקום אני אגיע
הכל במעגל שחוזר לנקודת ההתחלה
חזרה לרצף האירועים הנורא

טועם מכל פינה
שבאותה שדרה
שדרת המחשבות
שהפכה גם לשדרת הזיכרונות
זיכרונות מרירים, מכל הרע
נזכר בכל שנייה
ואז מיד ישנה הבהלה
ואז צמרמורת מפחידה

צועד לי בשדרה ארוכה
שדרת המחשבות
לאותה מחשבה מרירה אני אגיע
אי אפשר לטעות