|
בבכי תמרורים
ובתוגה כואבת
נוסעים בדרך
והכל אפור
כאילו מתואם עם המצב
כאילו זה אמור להיות כך
בהרגשה שהכל נפסק
וכל העולם מביט פתאום בנו -
חסרי האונים
ולהם לא ממש איכפת
הם אדישים, אפטים כלפינו
ואנחנו בסערת רגשות
והם כקירות לבנים
כאנשים בלי פנים
ואנחנו נשברים לרסיסים קטנטנים
והם שלווים
נותנים לנו כך
להתפזר לחתיכות חתיכות בחלל |
|
|
בכנות, יקירתי,
אני לא שם זין.
חלף עם הרוח,
גרסת המילניום |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.