הרגשתי שהעיניים שלו נעוצות בי כמו סכינים חדות,
הרבה זמן לא הרגשתי אורכן של שניות
ועתה הייתי יכול ממש לחוש בשבריר,
בשלב מסוים החלטתי לא להתייחס, הפניתי את הראש,
עיניו נותרו כדורשות את בשרי, קורעות את עורי מעלי.
לבי לא נתן לי להתעלם מהאיש הרע הזה,
מה הוא רוצה מחיי???
אחרי שעות ארוכות, או אולי היו אלה רק דקות, החלטתי לקום
ולעשות מעשה,
קמתי והחלתי לצעוד לכיוונו,
הגוף שלי רעד כמו אחרי מקלחת קפואה ביום של שלג,
המשכתי,
כל צעד נראה כמו הנצח, עוד מספר צעדים ואני מגיע,
הלב שלי פועם - כמו מירוץ סוסים,
הגעתי אליו, בקול מהסס קראתי,
"אדון" אמרתי,
והוא ענה לי,
היה נראה מופתע משהו, עיניו היו בקרקע,
"עכשיו אתה לא מעז להסתכל אליי" אמרתי,
ראיתי אותו רועד,
הוא הרים ראשו אליי,
נשימותיי כלו,
הוא היה עיוור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.