יצאתי מהבית לעבודה כמו בכל בוקר
כן גם הבוקר את חצי הקפה שתתי בעמידה והחצי השני בהליכה מהירה
בצד הכביש הסואן ממתין למונית שבחיים לא תעבור לפי חוק מרפי
בקצה האוזן אני שומע את צליל המטבעות מצטלצלות בתחתית פחית
שימורים בידיו של קבצן לבוש סחבות
מסכן חשבתי לעצמי ועצרתי לרגע קצר את יומי הדחוס עוד לפני שהחל
ונתתי כמה מטבעות שהיו בכיסי
         סוף כל סוף עצרה מונית עם נהג מעשן אבל בהתחשב בזה
שהוא היחיד בכל העיר בעשר דקות שכבר המתנתי אני לא מתלונן
ועולה לרכב
אחרי כמה דקות נסיעה נעצרנו ברמזור ששם שוב הבחנתי בקבצן
משודרג הקבצן הזה הוא קבצן אקטיבי שבא לחלונות הרכבים ומבקש
כסף לעומת הקבצן הפאסיבי שפגשתי בקרן הרחוב רק על היצירתיות
החלטתי לפשפש בכיסי ולאתר עבורו עוד כמה מטבעות חבויים
         שלמתי לנהג המונית עבור הנסיעה ואשתי מתקשרת אלי
מספרת לי שהיא בדרך לתל אביב לעשות סידורים לקנות כמה דברים
וקרה לה משהו שחייבת לשתף אותי ועוד לפני שעשיתי את הקול הזה
שאומר שאני מקשיב היא התחילה לספר לי שכשהמתינה לאוטובוס עבר
בחור צעיר לידה וביקש את תשומת ליבה לרגע היא כמובן הסכימה
והוא החל לספר לה שהוא מנתניה ואף הראה לה תעודת זיהוי ובמקום
הלידה כתוב "נתניה" והסביר כי נתקע בלי כסף וכי אם יש לה כמה
שקלים כדי שיוכל לחזור לנתניה הביתה
היא כל כך התרגשה שנתנה לו את סכום הנסיעה המלא
כל הכבוד על הרגישות החמאתי לה אך הרגשה מוזרה החלה לכרסם בי
         כרגיל איחרתי לעבודה אבל למזלי הבוס אחר יותר ממני
כך שלא שם לב וזו הסיבה היחידה שבגללה זכיתי לברכת "בוקר טוב"
ממנו
בהפסקת הצהריים נסענו שלושה חברים ברכב של אחד מהם למסעדה
קרובה תוך כדי שעצרנו בכספומט הקרוב שאוכל למשוך כסף
         פה התחלתי להכיר קבצנות מסוג חדש הקבצן מחכה שאוציא
כסף ואז בא אלי ומתחנן שאתן לו כמה שקלים להגיד שאין עלי כסף
זה בעיה כי הרגע הוצאתי ואז הוא מספר לי כי הוא מסכן ויש לו
אישה וילדים וחובות של משכנתא והוצאות ואני די מזדהה איתו כי
זה מה שיש לי בדיוק ואני עדיין לא מקבץ נדבות... אז אני מסביר
שאין לי עודף לתת לו אז הוא אומר לי שיש חנות-מכולת בקרן הרחוב
ליד הקבצן... ומהר מאוד אתה מתעורר כועס על עצמך כי ריחמת עליו
ונתת גם לו כמה שקלים
         עוד בטרם הגיעה המלצרית עם התפריט הקדימה אותה אישה
צעירה על עיניה משקפי שמש כהות הניחה פתק על השולחן והתקדמה
לשולחן הבא
"אני עיוורת כבר חמש שנים", היה כתוב שם: "אולי תוכל לתת כמה
שקלים..."
אין לי שום דבר נגד עיוורים אבל כבר חילקתי 50 ש"ח מהבוקר  
        חזרנו למשרד חזרה לעבודה יש עוד חצי יום לפחות בדקתי
את תיבת הדואר אלקטרוני ושם היה מייל אחד מאדם לא מוכר הוא
אפילו לא תושב ישראל שבו הוא מבקש אם אוכל לעזור לו כמובן
שהעזרה היא כספית הוא רוצה לטוס לחו"ל ואין לו מספיק כסף
         אחרי העבודה קפצתי לקניון לקנות דבר או שניים בסופר
פארם שם ניגש אלי בחור מבוגר והתחיל לבכות שאין לו כסף והוא
ממש רעב בזה כבר לא יכולתי לעמוד ואמרתי לו שנלך לאכול יחד
והוא יוכל לקבל כל מה שיבקש לאכול אז הוא אמר שהוא לא רוצה
"להטריח" אותי ושחמישה שקלים בהחלט יעשו את העבודה הוא יקנה
פלאפל...
         וקבצן אחרון לאותו יום פנה אלי בבקשה מיוחדת כי הוא
צריך לעשות ניתוח נדיר במרוקו כנראה ששם הרופאים יותר טובים או
שזה יותר זול והוא לא רוצה להכביד עלי...
         אולי מספיק חשבתי לעצמי במונית בדרך חזרה הביתה
מהעבודה אך ללא הועיל שוב הופיעו כמו פטריות במטבח צרפתי עוד
קבצנים ועוד כמו זומביטים כמו מחלה מדבקת כאילו זה צו האופנה
החדש ביצירתיות חדשה ומדהימה בדרך שיווקית שטובי הכלכלנים של
ימינו עוד לא דנו בה שנקראת: "אין לי תן לי..."
         בלילה בדיוק אחרי המקלחת ורגע לפני השינה אשתי סיפרה
לי שבחזרה מתל אביב כשירדה מהאוטובוס הבחור שביקש להגיע לנתניה
בא אליה שוב כי הוא לא זיהה אותה בגלל כמות האנשים שפנה אליהם
באותו יום כמו בכל יום מסתבר וביקש ממנה כמה שקלים להגיע
לטבריה וכמובן שהייתה לו תעודה מזהה שבה נכתב "טבריה"
         ליטפתי את ראשה והסברתי שאני לא כועס על זה שהבחור
בתחנה המרכזית עבד עליה גם עלי עבדו היום ואפילו מספר רב יותר
של פעמים
רק שאלתי אותה אם יש למה כמה שקלים למחר כי נתתי הכל היום...