אנו נערי החוף ואנו קיימים על מנת לתת ולהתחלק.
אני רוצה לתת לך ירח. באמצע החודש תקבלי אותו. ירח מלא תקבלי,
ירח זוהר.
ירח נוצץ בתוך צנצנת זכוכית שיאיר רק לי ולך.
שהעולם יישאר ערום מאור. הרי גם ככה אנשים מעדיפים את הסקס
שלהם בחושך...
         לאהוב אותך בחדר. לאהוב אותך בכלל. לחבק אותך
ולהירדם...
לברוח איתך, לא פיזית אלא רוחנית, לאיזה חוף מבודד לחלום
מתוק.
לחלום שבו זוכרים רק את הדברים היפים והטובים שלנו יחד.
חלום שבו את עושה הכל בשבילי ואני הכל למענך.
         יד ביד נטייל על חוף שלא קיים באמת. נלך ונשאיר
סימנים דמיוניים בחול שימחקו ממילא בעתיד. (אבל זה מעניין אותי
כמו מחיר המים באלסקה...)
השיער שלך יתנופף ברוח ויבריק בשמש. אני ארים אותך בשתי ידי,
ארוץ למים ואפול מאיזה גל. את תצחקי ותעצמי עיניים.
כשתפקחי אותם, תראי כמו בת ים שהרגע ויתרה על כל חייה בממלכת
הים, לטובת חסר כל כמוני.
ואילו אני אראה, כאילו אל הים בעצמו, לוקח אותך נערת סחבות
יפיפייה, להיות לו לאישה. ונתחבק...
         נתחבק עד שהלבבות שלנו יתנשקו, עד שהידיים ירעדו,
ויהיה פתאום שקט מאוד ואפילו טיפה קריר. נתחבק עד שיכאב...
ואז כהרף עין נעלם מהחלום המתוק ונתעורר שוב במיטתנו הגדולה
מתחת לפוך החם ובחיוך משותף כאילו חלמנו את אותו חלום ננקה את
החול מהמיטה נעשה את הנדרש כמו עבודה ושאר לחצים לא מעניינים.

ונחכה בכיליון עיניים ללילה כדי להמשיך את החלום המתוק.
ונחכה ליום שבו הלילה יהפוך למציאות היום יומית שלנו...