קראתי סיפור חסידי יהודי מכובד עמד לפני רב מכובד ואמר "איפה
הם הרבנים הקדושים של אז? רוח הקודש שהיתה עליהם? צדיקי עולם"
אמר זאת כממורמר על המצב הרוחני הירוד כביכול של רבני הדור ענה
לו הרבי ואמר "איפה הם הקהל הקדוש הממושמע? של אותם צדיקי
עולם" ומתוך זה פניתי לחקירה על המסכים וההסתרות שיש בכל דור
ודור על המנהיגים והקבוצות החצרות והאדמו"רים.
זה מול זה עשה הקב"ה וב"ש טוב מול רע וכן הלאה וכן שני כוחות
שכוללים בתוכם את כל העולמות א"ק - אדם קדמון דקדושה ובן בליעל
של הטומאה יש בינהם חיבור כמו שיצאו עשו ויעקב מרחמה של רבקה
אמנו ע"ה (רבקה אותיות = הקבר) עשו יצא ראשון ויעקב אוחז בעקבו
של עשו כלומר עקביים על ראש ולכן מדובר כל כך הרבה על נושא
העקב עקביים יעקב הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב: כשיכלו כל
הנשמות בגוף הבליעל יגיע בן-דוד אולם עד אז ובמהרה בימינו
נאבקים עשו ויעקב עשו שורשו הקבר יעקב שורשו רבקה
זוהר חלק ג דף סד/א
אמר רבי שמעון ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שעיר
ואנכי איש חלק מאי קא רמיזא. אלא ודאי עשו איש שעיר הוא מההוא
דאקרי שעיר דהא מההוא סטרא אתי. ואנכי איש חלק גבר מההוא דפליג
לכל שאר עמין רברבין ממנן דכתיב אשר חלק יי' אלקיך אותם וכתיב
כי חלק יי' עמו וגו'. תו איש חלק מתרי שעירים ואשתאר חדא.
דכהנא פליג לה חד לחולקיה וחד לקב"ה. אמאי. בגין דיטעון על
כתפוי כל חובוי דיעקב דכתיב ונשא השעיר עליו את כל עונותם
עונות תם. עשו שהינו הנחש הקדמוני הס"א מול יעקב שהינו אדם
ראשון מאבקם החל עוד בטרם עולם זה בעולמות עליונים שני אחים זה
מול זה ללא פשרות הכריע הקב"ה בינהם וקבע סוף המאבק בעולם הזה
בדור האחרון יוכרע המאבק ובמלחמה כמו במלחמה יש הרוגים ופצועים
שבויים ובוגדים מרגלים ואמצעים מתוחכמים. אלפיים שנות גלות
קבוצות של יהודים התאגדו בנו חיים משותפים קהילתיים בחרו להם
מנהיג שינהיג את הקהילה ולא התערבו בגויים ישיבות קטנות
וגדולות תלמודי תורה הי בכל מקום שהתרכזו היהודיים. תלמוד בבלי
על שמו למדנו שהוא חוצה לארץ ישראל ואכן עיקר תלמודם של
היהודים בחו"ל היה תלמוד בבלי יחידי סגולה עסקו בסתרי התורה
ומיד הורמו מעם הרמב"ן הרמב"ם הראב"ד הגר"א אבוחצירה האר"י
הקדוש רבי חיים ויטאל הבעש"ט רבי נחמן מברסלב ועוד רבים ואלו
שעסקו רק בפשט ורק בגמרא לא הצליחו לעלות במדרגות הקדושה לא
מצאתי בכל חכמי הדורות וצדיקי הדורות שהעידו עליהם כי רוח
הקודש שרתה עליהם שלא עסקו בסתרי התורה בזהר הקדוש ובקבלה.
מתוך הנהגתם של קהילות אלו צמחו ועלו במדרגות התורה וההלכות
המנהיגים הם למדו גם מתוך הצורך לענות על שאלות הילכתיות
מוסריות ואפילו בחיי היום יום אכן מתוך כך קמו חצרות למנהיגים
הללו והם הורישו את ההנהגה לבניהם אחריהם הקהילה קיבלה זאת כך
נשמר עם ישראל בגלות הארוכה חסדי השם יתברך.

ארצי מולדתי ארץ אבותיי הקדושים ישראל חרבה ושממה אלפיים שנים
אין עם שהצליח לשלוט בה אין עם שהצליח להתיישב בה השממה לא
פרחה העזובה שלטה וחקלאות לא צלחה כל רואיה התפלאו כי נקראתה
על שמו של הקב"ה שאותה בחר מכל הארצות ובשנת "שבות" (תש"ח) קמה
מדינת ישראל ולפתע פרחה השממה העצים הניבו פירות הערים התמלאו
בצחוק ילדים.
אוי עמי האהוב והיקר מה קרה פה? יהודים ללא כיפות וללא שמירת
הלכות באו נלחמו נגד צבאות מלומדי מלחמה ועתירי קרבות קומץ של
אנשים ניצח צבאות מצויידים היטב בכל כלי המלחמה והקב"ה הצילם
מידם והם מתחיל לכנוס מכל הארצות נקבץ ומתקבץ לארץ אהובה
אלפיים שנות תפילה שהתגשמה.
(1) ספר ירמיה פרק ל
(א) הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר:
(ב) כה אמר יהוה אלהי ישראל לאמר כתב לך את כל הדברים אשר
דברתי אליך אל ספר:
(ג) כי הנה ימים באים נאם יהוה ושבתי את שבות עמי ישראל ויהודה
אמר יהוה והשבתים אל הארץ אשר נתתי לאבותם וירשוה:

ספר יחזקאל פרק לו
(כב) לכן אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה לא למענכם אני עשה
בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם:
(כג) וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו
הגוים כי אני יהוה נאם אדני יהוה בהקדשי בכם לעיניהם:
(כד) ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם
אל אדמתכם:
(כה) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל
גלוליכם אטהר אתכם:
(כו) ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן
מבשרכם ונתתי לכם לב בשר:
(כז) ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי
תשמרו ועשיתם:
(כח) וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה
לכם לאלהים:
(כט) והושעתי אתכם מכל טמאותיכם וקראתי אל הדגן והרביתי אתו
ולא אתן עליכם רעב:
(ל) והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה למען אשר לא תקחו עוד חרפת
רעב בגוים:
(לא) וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקטתם
בפניכם על עונתיכם ועל תועבותיכם:
(לב) לא למענכם אני עשה נאם אדני יהוה יודע לכם בושו והכלמו
מדרכיכם בית ישראל:
(לג) כה אמר אדני יהוה ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם והושבתי את
הערים ונבנו החרבות:
(לד) והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר:
(לה) ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות
והנשמות והנהרסות בצורות ישבו:
(לו) וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני יהוה בניתי
הנהרסות נטעתי הנשמה אני יהוה דברתי ועשיתי:
(לז) כה אמר אדני יהוה עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם ארבה
אתם כצאן אדם:
(לח) כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות
מלאות צאן אדם וידעו כי אני יהוה:

הנה מתקיימות הנבואות אחת אחרי השניה קיבוץ גלויות הפרחת
השממות הבנים האהובים בארץ האבות הנה קבר רחל אמנו על אם הדרך
מחכה לבניה ועיניה זולגות דמעות בראותה את בניה החבולים
המצולקים הפצועים והנכים שבים אליה הנה מערת המכפלה אבותינו
ואמותינו עומדים וידיהם מכות אחת על רעותה בראותם את עז גבורת
השם יתברך וקיום הבטחתו לבניהם הנה "זה" עומד אחר כותלנו הכותל
המערבי של בית זבולנו עומד ניצב איתן קורא תיגר על כל העולם עם
ישראל חי הנה מגדל דוד המלך נעים זמירות ישראל עומד ונבל בידו
המוציא צלילי עדן לקולו המשבח מהלל מפאר ומרומם את השם יתברך
ויתעלה ובאה מלחמה בששה ימים נוצחו שוב המנוצחים במכת בזק ואש
בפלא עצום בנסים גלויים עמד כל העולם על רגליו וזרח אור לגויים
אוי לגאווה אוי ל"אני ועוצם ידי" אוי לו לעם שמשבח בני אדם
ושוכח אלוקים יום כיפור צום ותענית ותפילה ומלחמה מבישה וכמעט
העם נכחד והארץ נכבשה ואחרי לימוד ובושה וכלמה על גאווה אומללה
שוב נס שוב נצחון בכח עוזו יתברך. אנא אבי שמע לקול כאבי אני
מתפלל שתסיר מעלינו את קלפת הגלות את לבושי השחורים אנחנו
בגאולה אנחנו בשמחה אין גלות אין נדחות. מסורת הגלות הינה קלפה
קשה שמסרבת לעזוב החצרות האדמורים הצדיקים הכל היה נכון לזמנו
עכשיו קיבוץ גלויות לעם אחד שפה אחת מה אדם אתם ממליכים עליכם?
הקב"ה אומר לכם אני ולא מלאך אני ולא שרף זאת הגאולה האחרונה
המליכו את מלך המלכים המליכו את מי שאמר והיה העולם לא לחינם
קמה המדינה אמר הקב"ה למעני אני עושה לא למענכם חדלו מהתגרנות
מהעסקנות מהרבנות עסקו בחסד בצדקה בבניית הארץ בהכנה להתגלות
מלכותו יתברך לאהוב את כל בניו חילוני חרדי דתי משוגע שיכור
נכה חייל שוטר מה זה משנה כך בורא עולם רצה אותו במקומו אלו
הכלים שנתן הקב"ה לאדם זה.
אברהם אבינו ע"ה השלום בן לתרח לא ירש אמונה גילה את הקב"ה
מתוך חיפוש שאלה ותמימות תמימות הינה שלימות ידיעת האמת והשקר
וכשגילה את הקב"ה והמליכו התגלה אליו הקב"ה והמליכו ובמשל שאל
אברהם את הקב"ה איך זה שקוראים בנשימה אחת "אלוקי אברהם אלוקי
יצחק ואלוקי יעקב? הרי יצחק ויעקב ירשו אמונה איך עשיתם שווים
אלי אמר לו הקב"ה לך נתונה ברכה מיוחדת "מגן אברהם" וחייך
שבאחרית הימים יהיו בניך פזורים חסרי ירושת אמונה לא ירשו את
האמונה מהוריהם אלא כולם כל בניך יהיו בחינתך כל אחד ואחד יחפש
אותי ולאחר שימצא אותי וימליך אותי אזי אתגלה אליו וזה שאמר
הנביא ירמיה פרק לא
(לג) ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה
כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה כי אסלח לעונם
ולחטאתם לא אזכר עוד:
(לד) כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה
רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו:
עיקרו של דור זה שרובם של הנקראים "בעלי תשובה" לא ירשו אמונה
מהוריהם שהקימו את המדינה נלחמו על גבולותיה עבדו את אדמתה
הקימו ישובים וערים וחשבו בתמימותם ומעברם כעם מוכה ומושפל
שיכולים להיות ככל הגויים "חיים שקטים ושלוים" "חיי תרבות יוון
ואמריקה" "עגל הזהב" וכו' בא הנביא יחזקאל ואמר בפרק כ
(לב) והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים
כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן:
(לג) חי אני נאם אדני יהוה אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה
שפוכה אמלוך עליכם:
(לד) והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם
בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה:
(לה) והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל
פנים:
(לו) כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים כן אשפט אתכם נאם
אדני יהוה:
(לז) והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית:
(לח) וברותי מכם המרדים והפושעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם
ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני יהוה:
(לט) ואתם בית ישראל כה אמר אדני יהוה איש גלוליו לכו עבדו
ואחר אם אינכם שמעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו עוד במתנותיכם
ובגלוליכם:
(מ) כי בהר קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני יהוה שם יעבדני כל
בית ישראל כלה בארץ שם ארצם ושם אדרוש את תרומתיכם ואת ראשית
משאותיכם בכל קדשיכם:
(מא) בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם
מן הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים:
(מב) וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת ישראל אל הארץ
אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם:

לאבותינו ואנו בניהם ובנותיהן אנו הנגאלים מחסדי השם יתברך
מרצונו הפשוט לתת להקרא רחון וחנון כפי מידותיו הפשוטות וליבי
זועק וגועה בבכי על צערו של הקב"ה על צער האבות הקדושים על
צערן של האמהות הקדושות ועל צערו של משיח כי זה משיח נוצר עוד
בטרם הכל הוא האור הגנוז הוא התקווה הוא כללות ישראל הוא הקב"ה
יתברך ויתעלה כי כל גואל החל מאברהם דרך משה רבינו דוד המלך
ולסוף הם כולם מרכבתו מלבושיו עוצמתו של האחד בורא עולם ולמרות
הנאמר בכל אחד מאלו הראתה לנו התורה פגם חוסר שלימות להגיד לנו
האחרונים ולהזהירנו כי בעולם זה עולם החומר אין יכולת להגיע
לשלימות העולם הזה נועד לתיקון וכל ברייה נמצאת במוסך התיקון
מקולקלת יש אחת עם פגמים רבים ויש עם מועטים אבל אף אחת לא
מתוקנת כאשר מסיימת הנשמה תיקונה לוקח אותה בורא עולם לעולם
אמיתי שבו היא פועלת כמכונה מתוקנת מתחנן אני לפניכם הניחו
לבני האדם ככל שיהיו צדיקים וחכמים ומקובלים ורואה מלאכים הם
כולם מכונות מקולקלות רק הקב"ה שלם רק הוא עוזר ומסייע ומתקן
לא צריך מתווך לדבר עם הקב"ה שומע תפילת כל פה בכל שפה בלחש או
בצעקה ואפילו ללא קול מתאווה ורוצה את בקשתכם ממנו.