עוד הדם נשפך כמים.
נתזים,טיפות,אדום.
גוה זקור, קפוא.
ממחזה איום.
שום דבר, היא כבר יודעת.
ישוב להיות כשהיה.
ועד שיגמר הכל.
זקנה היא ובלה.
וההורים שניהם ביחד.
מנסים אף הם לתמוך.
הנחמה כלל לא הופיעה.
וגם לא תחושה של רוך.
כשהדמעות עוד בעיניה.
הדפה אותם אחור.
פסעה מהם הרחק, בכעס.
היא כמו כולן כעת.
מחזור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.