עכשיו אני יודעת איך זה מרגיש
כשתקוע לך סכין בגב,
ואין אף אחד שיכול פשוט לשלוף אותו החוצה.
נתתי הכל למענך,
למען החברות,
כמו שלא נתתי לאף אחת אחרת.
ובאותו היום, באותו היום
רציתי לרצוח אותך.
איך הסתכלת לי בעיניים אני בחיים לא אבין,
לקחת לי את הדבר שהיה הכי חשוב לי בחיים,
אפילו בלי לחשוב פעמיים,
הורדת אותי לקצה הסולם,
וככה פתאום שלפת סכין
ודקרת!
אחחח כמה שזה היה כואב,
ואוווחח כמה שזה יכאב לך בחזרה,
אני לא בחורה רעה,
אבל את חצית את הגבול,
הכרזת עלי מלחמה
ואת תאכלי את התבוסה
ואת תרגישי כל כך רע
כל כך רע על מה שהפסדת...
מה שאת לא מבינה, שאותו
אני יכולה להחזיר בשנייה,
אבל אני נותנת לך לטעום קצת מהזוהר,
הזוהר שלך אף פעם לא היה
ותמיד רצית.
טעימה קטנה,
ביס קטן
ותו לא!
אז תיספרי את השניות,
כי הן הולכות להיות האחרונות שלך,
15 דקות של תהילה מותק
ולא יותר מזה.
אז איבדתי חברה,
ואת איבדת נשמה!
לזכרך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.