מאז ומתמיד טענתי שהעולם שלנו ,המטורף ,פועל על פי חוקי ברזל
קבועים ולא פחות מכך-על פי חוקים בלתי כתובים. חוק ברזל הוא
שבקיץ חם ובחורף חם והשמש עולה במזרח ושוקעת במערב.
חוק בלתי כתוב הוא שדווקא בחלקך יפול הכבוד לעמוד בסופר אצל
הקופאית הכי איטית, ושבכל פעם שאמא שלי תראה אותי מחייכת מול
הראי היא תעצור, תעקם את האף ותגיד "בנים ,בנים".זה בדיוק מה
שהיא אמרה לי בשישי אחה"צ כשתפסה אותי על חם מול הראי שופכת על
עצמי שליש ומה"וואיט מאסק" שלי...הוא היה כ"כ מוושלם חשבתי
לעצמי...מטר אחד ושמונים ותשע סנטימטרים של מוושלמות והעיניים
האלה העיניים הירוקות שמספיק מבט אחד מהן כדי להבין שהוא שבה
את ליבי..."עכשיו תקשיבי מה את עושה,את מתלבשת ואנחנו יוצאים
אנחנו הולכים לאכול סופלה שוקולד ב"זלדה" וזהו זה ס'תכלי על
עצמך איך את נראית...!"
לבשתי חולצה שחורה וג'ינס והסתרקתי קצת..מזל שיש בעולם בתי קפה
כאלה שאפשר לנקות את הראש גיא ואני מצאנו שולחן שממנו אפשר
לצפות אל הפתח ולראות מי נכנס ומי יוצא...כמה פרצופים מוכרים
ירדו על מנות גלידה עצומות ואני ממש רציתי סופלה..
באותו רגע מישהו הציץ פנימה ומיד נעלם.."מה קרה?"שאל גיא "מה
נבהלת ככה"
והנה הוא...יאללללה בחיי!הנה הוא חוזר ונכנס פנימה,ומתיישב ליד
השולחן הקרוב אלינו מביט ישר בי.!עיניים ירוקות איזה
עיניים...זה לא מבט סתם!מבט מבט דווקא בי!
הוא נשען לאחור על הכיסא ואמר למלצרית שפנתה אליו שהוא מחכה
לעוד מישהו..המלצרית לא התעלפה סתם הנידה בראשה כלפיו כאילו
בני אדם כאלה נכנסים ויוצאים כל יום שני וחמישי."התלהבת
מה?"שאל גיא בלחישה ולשנינו היה ברור למי הוא התכוון.."ידעתי
מה אני עושה!,ידעתי שצריך להוציא אותך!איפה הקטע של רון? את
עוד זוכרת אותו בכלל!?" "באמת גיא,בחייך!"
הוא הזיז את הכיסא שלו אחורה ואמר לי "תכף תראי,תסמכי עליי!"
וקרץ אליי...קם וניגש אל הבן אדם שהיה ממש התגלמות אהבתיהגדולה
שעליה חלמתי לילות ארוכים,הוא הניח את היד על הכתף שלו ואמר
ככה בטבעיות כזאת"אהלן,מאיר!" מאיר? אם יתברר לי שגיא מכיר
אותו זה סופו!להכיר מישהו כזה ולא לספר עליו לחברה הכי טובה
שלך?אני רצה בשבילו ומסדרת עם מיטול והוא מה? "מאיר?" צחק
הבחור והיה לו צחוק משגע
"אתה לא מאיר?"שאל גיא נטל כיסא והתיישב לידו "לא נפגשנו בחוף
פלמחים?" המשיך "מתי?" שאל הבחור "בשבוע שעבר"השיב גיא "בשבוע
שעבר השתחררתי מהצבא"צחק
"זהו בדיוק! עכשיו נזכרתי באמת השתחררת שבוע שעבר גם אני
השתחררתי.."
בפתח הופיע שחרחר אחד שזוף מאוד ופנה אל התגלמות השלמות ושאל
אותו הזמנת משהו אמיר? אמיר!קרא גיא השחרחר הביט בו המום "מי
זה הפסיכי הזה?שאל את אמיר "אני לא יודע" מאיפה הוא צץ פתאום?
"משם" עמיר הצביע לעברי וחיוכו התרחב עוד יותר "הוא
איתך,המופרע הזה?" "בואי תצטרפי אלינו,מה את יושבת לבד?"גיא
התעלם מדבריהם "תכירו חבר'ה זאת לינור הבן הכי מהמם בירושלים
מי שלא מכיר אותה הפסד שלו!" לא היה שם כסא נוסף אז גררתי את
שלי והצטרפתי אליהם ואהבתי את גיא אהבת נפש.עמיר זז קצת והושיט
לי את ידו ואמר אני אמיר בר"
תוך חמישים דקות קיבלתי את מספר הטלפון שלו ותותך חמישים וחמש
דקות הוא קיבל את שלי. תוך חודש כבר הבאתי אותו למשפחה שלי הכל
הלך כ"כ חלק ...עד שיום אחד קבענו שהוא יאסוף אותי מהעבודה
ונלך יחד למסעדה כי לא אכלתי כלום כל היום..אבל שיחררו אותי
יותר מוקדם מהעבודה והחלטתי לנצל את הסוזוקי של אבא כדי להפתיע
אותו בדירה שלו עם ארוחת ערב בטייק אוואי (אפילו נרות הבאתי
איתי...)נכנסתי לדירה שלו עם המפתח ספייר שהוא הביא לי ושם
ראיתי אותו עם בחורה שערה היה שחור זה הדבר היחידי שלקחתי איתי
משם אני זוכרת רק שזרקתי את ארוחת הערב שהבאתי על הריצפה
וברחתי הביתה התקשרתי מיד לגיא שיבוא דחוף אליי והוא בא וביחד
ישבנו ושתקנו איך הוא מכיר אותי ..זה כל מה שאני צריכה את
השתיקה הזאת ..ואז כאילו כלום לא עבר ביננו הוא אומר"עכשיו
תקשיבי מה את עושה,את מתלבשת ואנחנו יוצאים אנחנו הולכים לאכול
סופלה שוקולד ב"זלדה" וזהו זה ס'תכלי על עצמך איך את
נראית...!"