תמיד זה קורה - נכון?
הימים הרעים האלה שמשפיעים כל כך טוב על הכתיבה.
כתיבה מסריחה.
מאוד אכפת לי עכשיו מהכתיבה שלכם!!!
טוב לפחות זה מוציא משהו ממני.
אבל באמת - יש את הימים האלה שהכל סבבה, וכל הפניות החדות
איכשהו מתחלקות קצת
ויש את הימים שלא משנה מה תעשי, מה תגידי או לאן תלכי - בסוף
זה תמיד ייקח אותך לכיוון הכי גרוע. לא אכפת להם מה אני אומרת
או חושבת, הם ממהרים לאנשהו ואני - כאילו זמן זה פרט שולי
בשבילי, צריכה לשבת ולחכות. ואחרי זה - עוד להיות נחמדה!
אחרי השקרים המטומטמים שלהם, אחרי שהמחליטים לדבר עם כל העולם
חוץ ממני וליצור אי הבנות ולגרום לי להסביר את עצמי עבור משהו
שבכלל לא עשיתי.
נו? ואחרי זה להאמין למאמינים שאומרים שיש אלוהים?
איזה אלוהים ואיזה מגפיים שלי גוצ'י?
החיים זה דבר פשוט - אתם נחמדים, אתם מקבלים פרס.
עובר עליכם משהו - נראה לכם שלמישהו אכפת? את הפרס כבר לא
תקבלו, כי אתם לא נחמדים יותר.
טוב לכם? אתם מחוייבים לחלוק את זה עם אחרים.
רע לכם? למה לדכא את העולם? לכו לפינה ותשימו מסיכה של חיוך.
או! ככה כבר יותר טוב. קחי סוכרייה! ילדה טובה. |
