יש לי אחת שקופאת בקצוות
קראתי לה ביבסיליבי
היא השכיחה לי אלף אהבות נכזבות
כשנשקו שפתינו - אני והיא

יש לי אחת שאוכלת המון
ונופלת במשקל מול ציפור
רגליים נורא מציקות לה
וסובלת איומות מהקור

חיבוקים היא שונאת ובועטת
גם נושכת כשנדרש וצריך
אך בבוקר אם לא אתחמק לה
תעטוף כול כולי ככריך.

אבק זה סיוט וגם הפופיק,
מקומו בין עשר המכות
צרחות זה הקול העיקרי
שיודעת היטב לעשות.

חלמתי אותה בין סדינים לבנים
חלמתי עטופה בענן.
חולם ונורא מתגעגע
אלייך חמודה כל הזמן.

חלמתי אותך בין סדינים לבנים
רוקדת איתי על ענן
דימיינתי אותך בלבן ובתכלת
שכחנו עצבות כבר מזמן

וידעתי אהוב מכול אוהבים
שחמדו את גופך הקטן
שפרח נדיר כמו שאת
לא אמצא לעולם בשום גן.

אז קצת מרוקאית נכון
וכואב כל הזמן זה הגוף
גם תלונות על דברים יש המון
גם אני זאת עובדה לא יפיוף.