חצות היום, ישן
שנת ימי חלדו.
על משטח שיש
רכון, משלב ידיו,
על כיסא,
מקל הליכתו - עליו
לוחש:
"Gute Nacht Mein Sohn"  .
לובן גרביו ושיערו
מפיחים מסגרת פסטל מהוהה
תומכים התעוררות קלילה, רעד
המביא להזדקפות
נשיקת משענת הכיסא בגב.
כולם שותקים לרבות
כפות ידיו החובקות אחת את רעותה
המנסות לחמם עצמן בלפיתה של אחיות תאומות:
"Heiss, Ja Heiss"
מנסה חזהו להתרחב
וגבו להדבק אל
עמוד בטון תומך אחוריו,
כאומר: "בוא אלי סב
אלמון, אהיה לך מישען
כולך אשמר
אותך בתוכי לעד".
בחלון ממול,
תמונת התעוררותו
זורמת כלפיו
ומתחתיו.
יושב, דומם
מחשבותיו - קצב נשימותיו.
רכון, שוב
עיניים סוגרות
פרגוד.

גוף סימן שאלה
אני, מתיישר
כלפיו - סימן קריאה.

אלמניה - בהגייה הדגש על ה-מם
Gute Nacht Mein Sohn - לילה טוב ילד שלי {מגרמנית}
Heiss, Ja Heiss - חם, כן חם { מגרמנית}