אמצע החורף,
זמן לא זמן
חיפוש שאינו תם,
אני תם.
ולולא הקור שחודר לתוכי
את שעותיי הייתי לא מונה,
רק נשאר במקומי
כאילו
אין זמן.
ובלילות קפואים
מחוסר שינה,
משברים
שאין להם אומר אלי,
אני נותן מושג אחר
למילה הכתובה
היא יוצאת תחילה כבודדת
אחת ועוד
אחת.
אחריה מגיעים צרורות
וכשיש צרורות
אני מחל לפחד,
יהודים יורים רק בבודדת.
ומנורה בצד רחוב
נותנת אור על חתול אחד,
ומצללית שלו היה יכול
לפחד אפילו כלב
עד שיאור היום
עד שיבוא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.