|
דמעה זולגת מן העין
מרטיבה את השפה
וילדה קטנה טועמת
כמו בראשונה
היא שכחה כבר איך זה
ואת טעמן המוזר
היא לא זכרה שזה ככה,
עושה טוב בסופו של דבר
כבר 20 שנה שלא הצליחה לבכות
כבר 20 שנה שלא הצליחה לראות
את כל הכאב שבפנים
מתפרץ-
וזה דווקא נעים |
|
|
לא תופס כלום
לא תופס
לא תופס
לא תופס כלום
את נוגעת
לא נוגעת...
שלמה נור, בעוד
שיר לא ברור,
לאהובתו הנצחית
לינורי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.