New Stage - Go To Main Page

שירה אופל
/
מלאך אחד

אני שונאת את ההרגשה שהוא מסתכל בי,
מוצא את כל נקודות החולשה ושולח אותות.
הוא לא יכול לדעת נפש זרה כי,
עיניים כאובות בהלם ועצב שוטטות.

הטעם המר שחלף על כל נקודות שפתיי,
מדמה את האור הכבוי שממלא את החורים.
הוא נתלה בדמעה, כובש את מערותיי,
מציב מלאכי שטן שעל הפתח שומרים.

אני יכולה לעזוב, הוא לא ייתן לי לשכוח,
הוא לא יחסום את דרכי, הוא ייתן לי לברוח.
להימלט למקום חשוך יותר כדי למצוא שלווה,
הלכתי כי רוח ניתבה אותי לשער התאווה.

אני לא יכולה לאבד את המלאך שלי,
הוא שמר עלי כל פעם שנרדמתי.
וגם אם ראיתי מלאך אחר,
אלה היו הכוכבים שהוא יצר שבידי הרמתי.

זה לא הרוע שמדבר אלי מהמראות,
אני לא רוצה את גופת הילדה הקטנה להראות.
אבל הדימום לא נפסק והרצון ממשיך לגבור,
וההיגיון ימשיך להתחבא והכעס ימשיך לבעור.

אין לענייני הלב מושיע,
אני עכשיו לבד במערכה.
הוא אל תוך חלומותיי יופיע,
אך הרוח בכנפיי כבר דעכה.

ועכשיו הוא עף ונעלם בתוך העננים,
ואני מחכה לו עדיין ברגשות טעונים.
אולי עם מישהי אחרת הוא הלך אמונים לשזור,
אני כאן מלאך שלי... תחזור אלי, תחזור



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 27/12/05 7:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שירה אופל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה