קפה קר ולא ממש מוצלח. מי בכלל לעזאזל גרם לי להתמכר לקפה,
הרי מהרגע הראשון שאבא נתן לי לטעום אותו הטעם היה מר להחריד,

ועוד אבא שותה קפה "נקי", שתי כפיות טהורות של קפה, ותו לא.

אם זה לפחות היה קפה טוב, היה לי תירוץ טוב ללכת להתחיל לדבר
איתה, עם משפט פתיחה גאוני של "אפשר להציע לך כוס קפה?"
נו. נכון. לא מקורי בככל, אבל יעיל למדי, אחרת קצת קשה לי
לפתוח איתה בשיחה.

זה לא שאני לא טוב בהתחלות, אני בדרך כלל מוצא מה להגיד,
סה"כ אי שם בעברי, ברגע שהפנמתי שנשים הם גם בני אדם של ממש,
משהו מהפחד הראשוני עבר, וכל הנושא של התחלות נהיה יותר קל
עבורי.

איתה, איתה זה שונה. אולי זה אהבה אמיתית,
אבל אולי ממש לא, אחרי הכל איך אני יכול להרגיש כל כך חזק
כלפי מישהי שלא החלפתי איתה מילה מעולם?

יהיו כאלו שיגידו משיכה חייתית. אז נכון , היא נראית מדהים
בעיני,
וזה בהחלט חלק ממה שעושה לי את הרעד בגוף כשאני מתקרב לעברה,
אבל יש שם הרבה יותר מזה. עד היום חשתי משיכה חייתית כזאת רק
כלפי בחורות שבאמת נראו מדהים - בכל קנה מידה, בחורות שבחורים
מסובבים אחריהן את הראש ונועצים בהן מביטים, עד שכמעט אפשר
לראות את אנרגיות המשיכה.

והיא, היא לא כזו. היופי שלה מיוחד, אם הייתי צריך להגדיר את
זה,
זה בעיקר "חמודה". לא מעט בחורות רואות בחמודה מחמאה מפוקפקת,
כאילו זו המקבילה הגברית למשפט הידוע הנשי: "אני אוהבת אותך
כמו אח" (שכל בחור ששמע אותו הבין מיד שלקשר רומנטי מהבחורה
שהשמיעה לו את המשפט, הוא כבר לא יזכה)

האבחנה הזו לגבי "חמודה" לא ממש מדויקת לגבי,
או לפחות מדויקת רק חלקית. נכון שלפעמים אני עושה שימוש
ב"חמודה", כדי לא לפגוע, בתור מחמאה לא מחייבת, להגיד משהו
נחמד למישהי, כשאני לא מעוניין בה רומנטית.

אבל בדרך כלל שאני אומר על מישהי "חמודה", ואני לא מרבה להגיד
את זה, זו המחמאה האוטלימטבית שאפשר לקבל ממני. חמודה זה אומר
שאני רואה אותה, וכל מה שאני רוצה זה לחבק אותה בלי סוף ולפנק
אותה, לגרום לה לחייך, ולהכין לה מרק עגבניות חם בחורף.
"חמודה" אומר שהיא הצליחה לעורר בי את אותו רגש הכי בסיסי בלב
- כי מ"חמודה" המעבר לאהבה, הוא קצר.

מה יש לי כלפיה? מה גורם לי להרגיש שיש בה מה שאין באחרות,
בלי בכלל להכיר אותה? אולי היא רחוקה אלפי מיילים מהתמונה שלה
שבניתי בראש.
קשה לדעת. מעניין איך היא במיטה, הייתי נותן הכל כדי לפנק אותה
מינית, כדי לראות אותה מגיעה לשיאים כתוצאה מהתנועות שלי.

כן, תגידו שאני גבר ממוצע, סקס מעסיק אותי,
ישר אני חושב איך להכניס אותה למיטה.
וזה לא נכון. נכון שאני חושב עליה מינית,
אבל זה הרבה יותר מזה, והמחשבות המיניות באות
בתוך פנטזיה של מכלול שלם של איך יכולים להראות חיים זוגים
איתה.

יש לי רגשות אשם שאני עוסק בכל זה,
כשבבית יש לי חברה מזה שנתיים.
זה לא שאיתה אין אהבה או משיכה, הם שם, במידה רבה,
ולפעמים פחות.
אבל לפעמים ריגושים משתלטים עליך מכיוונים לא צפוים,
לא לחינם אחד המשפטים הכי אמיתיים בעיני הוא ש
"החיים חזקים מהכל" או לחילופין "החיים הם מה שקורה לך בזמן
שאתה עסוק בניסיון לתכנן אותם" - היינו הך.

מעניין אם אני אפרד מהחברה, אצליח להציע לה קפה,
אהפוך לבן זוג שלה, תהיה אהבה, יהיה סקס מדהים -
מעניין אם זה יקרה לי שוב בעוד שנתיים או משהו,
או שלא. אולי זה יהיה זה.

לחברה הנוכחית שלי לא הצעתי קפה.
הכרתי אותה במקום שהיה שוקו חם, והיא מאלו שאוהבות שוקו חם,
ואני אוהב כאלו שאוהבות שוקו חם. זיווג משמיים.

מזל שאין פה שוקו, מזל שהקפה קר ולא ממש מוצלח -
כמו קונדום וירטואלי, אמצעי מניעה מוצלח לכל העסק,
עוד לפני שמשהו היה עלול להתחיל.

ופתאום הכל מסביב נהיה אפור - יום נוסף שגרתי בעבודה,
עדיף שבכלל אפסיק עם הפסקות הקפה.

"החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בניסיון לתכנן אותם" -
מתוך "Beautiful Boy" של ג'ון לנון, יהי זכרו ברוך.