ערב. הכל רגוע, הציפורים כבר סיימו את שירן
השמש נותנת אור אחרון לפני רדתה לים
הרדיו מנגן שירי סוף שבוע
הבית נקי, חמים ורגוע.

מדליקה נר שיאיר את החשכה
יושבת לכתוב לך
חושבת עליך, חולמת עליך אך קמה לבוקר חדש
מתקלחת, שותה קפה, בוחרת מה אלבש

יוצאת מהבית התמודד עם העולם לעוד יום בלעדייך
חושבת איפה אתה עכשיו, מה עובר עליך
תוהה הרבה על מה אתה חושב, האם זה עליי?
יודעת שאני לא במחשבותיך כמו שאתה במחשבותיי.

מבינה אותך יקירי,לא יודעת אם הייתי נוהגת אחרת
אך יודע שאיתך יכולה להיות מאושרת.
למדתי בזכותך המון על עצמי
הבנתי, בדרך הקשה, מה זה אומר להיות אני.

השמש כבר מזמן שקעה
הותירה אותי בחשכה
והנר שהדלקתי גם הוא כבר גווע.
לא רואה דבר מלבד את דמותך שבי מתעתעת
אם רק היית יודע כמה אני מתגעגעת...

לא יכולה לחזור אחורה ולכן גם לא להצטער
פונה למדף, מדליקה עוד נר
החדר מואר, דמותך נעלמת ואיתה גם אני
וכל שנותר לי הוא למצוא שוב את עצמי.