[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דף חסר
/
ענני נוצה

ענני נוצה מרחפים בקלות אל פנייך. מסתחררים לצורת אד מתוק אותו
אתה שואף בהתלהבות.
ככה אתה מרגיש איתה.
זאת ההרגשה הכי טובה בעולם, אבל הריאות שלך נשרפות עם כל
נשימה.
ככה אתה מרגיש איתה.

היא מעבירה לך בנונשלנטיות מעושה, כזו של שחקנית הוליוודית
שמתאמנת עם התסריט שלה לפני המראה, "לא התכוונתי לפגוע בך...
חזרתי כי רק רציתי להשלים. אבל לא יותר מזה".
העננים מסתחררים והופכים לליקר מתוק יתר על המידה, כזה שממלא
את ריאותייך בנוזל הצמיגי ואתה כ"כ מתקשה להפטר ממנו. אתה
משתעל, אבל זה שיעול יבש, כזה שרק גורם לגרונך לעלות באש יחד
עם ריאותייך.
ככה אתה מרגיש איתה.

וכשאתם מדברים בחדרי חדרים, בתוך קופסת מתכת עמוסת כבלים
שחורים עמומים, העננים ממשיכים לרחף במערבולת אין סופית אל מול
פניך, מזכירים לך צורות וצללים שהיו. ואולי אינם עוד. אתה אוהב
להביט בהם, נזכר בימי העבר המאושרים שלך, ולנסות לנחש את
צורתם, להעריך את טיבם ואולי אף לחזות את הכיוון אליהם הם
זורמים, מחליקים וצפים בחלקלות מאחיזתך.
הריאות שלך מציקות, אבל אתה משתדל לנשום לסרוגין ורק כל כמה
דקות, מרוויח עוד שעת שידור מהפנטת חושים שמחדדת את המאכלת
שבלבך ומקהה את שאר תחושותייך.
ככה אתה מרגיש איתה.

זה לא כזה נורא, אתה חושב לעצמך, רק אמשיך הלאה והיא כבר תגיד
את מה שאני רוצה, כל כך רוצה לקרוא, לשמוע ולדעת.
היא חזרה אלי, אתה משנן שוב ושוב, כמועמד נלהב יתר על המידה
למשרה עליה אין כל מתחרים, וכך נדמה לך, אבל באמת רק נדמה לך,
תוכל גם אתה לחזור אל הקנזס שלך.
המעגל האין סופי הזה, שנמשך כבר כמה שנים, עומד להחצות סוף כל
סוף לקו התחלה עם נקודת סיום מוגדרת, אתה שוב מזכיר לעצמך,
באופן דומה שבו השלית את עצמך לפני זמן כה רב. שוב מונע מהקול
הקטן שבתוכך להרים קול מחאה, וטו אחד בים של מחשבות, ולהעיר
אותך מהנבואה הבדויה.
אתה מכור למילים ששוטפות את המסך שלך בוקר ולילה, מכור לקולה
שאתה מדמה לשמוע בוקע ממפלצת הפח שמולך ונורא מכל - מכור עדין
לאד המתוק הזה, מבלי להרגיש שהוא מרעיל לא רק את ריאותייך.
ככה אתה מרגיש איתה.

וברבע האחרון המכריע של המשחק האכזרי הזה, אתה מסתכל על הספסל
ולא מזהה את חברי הקבוצה שלך. לוח התוצאות בוהק מעלייך ברשעות
ופעם אחר פעם אתה מוצא את עצמך משפיל מבט כדי להמנע ממנו. אתה
יודע את התוצאה שכן אתה מרגיש אותה בריאותייך.
הכדורים מתאדים אל מול פנייך ומסתחררים, שורקים ברחמים אליהם
אתה שוקע באיטיות והזמן משהה את עצמו, מענה אותך בדקירות האש
הארוכות שאתה חש לאחר כל נשימה שאתה נוטל בחוסר ברירה.
אתה מחכה בקוצר רוח לשריקת הסיום... אבל זו ממאנת להגיע.

לא ציפית שזה יקרה בשנית.
לא זכרת את הלילות נטולי השינה שחוזרים אל תוך חייך.
לא חשבת שמגיע לך עונש כה חסר רחמים.
לא ידעת שכך מתנהל עולם שסובב לו בעצלתיים.


גרונך ניחר.
עינייך יבשות.
ידייך רועדות.
ריאותייך בוערות... וכך גם אתה.

ככה... אתה מרגיש איתה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הוא כל כך
קטן!!!!!





שלי, זאת עם
החבר המתלהב.


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/2/06 0:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דף חסר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה