א.
כשיורדת השמש מהענן.
את תמיד איתי, נשארת כאן.
ומספרת על צרותייך.
ועל, על כל תפילותייך.
וכששוקעת החמה בגני.
את לוחשת, סוד לאוזני.
ואני מבטיח לך שמחר, הכל ישכח.
הפחד והחשש.

פזמון:
מחר, מחר
הכל ישתנה.
והשמש תזרח שוב בצהוב.
מחר, מחר.
ליבך שוב יזרח ויתמלא.
בעולם של צבעים, על יופייך הוא ימלא.

ב.
וכזורחת השמש, על פנייך.
אני רואה את כל אוהבייך.
ואת יודעת שהכל יהיה טוב.
וכשעכשיו שעת צהריים.
את בשלה עם צבעי השמיים.
ואת יודעת שמחר זה לא יחזור.

פזמון...