ואי אפשר לחיות בלי זיכרונות. ולכל דבר יש סיבה...
מה אלו כל הבתים האלה? וכל העננים נוצרים מעשן, החיים הם חסרי
טעם - הכל נגמר.
אין דבר כזה "זמן", בסך הכל אנחנו מכנים את השמש "זמן".
הזיכרונות שלי... וקשה להאמין שלכל אחד הייתה ילדות שונה. וכל
השדות הירוקים עם שיבולת השועל, אביב.
מי אני שארצה בכך? אלא מי אני בכלל? שאני עוד מחפש את עצמי...
כל עבר הוא עבר רחוק, ואילו כל מצמוץ זה חיים חדשים.
מה הסיבה לכל דבר? לחיים? האם זאת שאלה עם תשובה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.