הבכי שורף את העיניים
מבפנים
הוא מכה בכל הכוח
אגרוף שנשלח לפנים שברירות
מכה בלא הפסק
הפנים לא נשברות
האגרוף חזק
הבכי יותר
אבל מנצח מי שכבר לא מפריע

הוא עומד שם בצד
וצוחק
הוא לא מפריע
הוא לא מתגרה
רק צוחק
הוא גורם לי להרגיש
שטוב כבר לא יהיה
שרע זה מהות החיים

הוא מנצח אותי
כי הוא שומר על איפוק
אני מפסידה כי הוא מצליח
לגרום לי לחוש
שלא הולך לי
וכנראה גם לא יילך

אהבה כנראה כבר לא תהיה
כך הוא אומר לי
את תישארי לבדך
והבכי
הוא יהיה הכרית
עליה תוכלי לשפוך את ליבך
הבכי
הוא ישרוף את חייך
הוא ימרר את כאבך
וימנה את עצמו
ללבוש היום-יומי שלך
לאדון חייך

לעולם רצית לאהוב
לעולם רצית לדעת
לעולם רצית לרקוד
ולא יכולת
לא היית מסוגלת
מוגבלת בנפשך
טרופה על דעתך
כך תהיי

הוא לא רצה לגרום לי לסבול
הוא לא רצה שאבכה
הוא רק גילה את עתידי
אותו שלא רציתי לדעת
אותו שהעדפתי לזרוק
לפינה ישנה שאיש לא מסתכל בה
אותו ששינה את חיי
והפך אותם על פיהם
וגרם לי רק לשנוא
וגרם לי רק לבכות
וגרם לי רק לכאוב
זה תפקידו
והוא ביצע אותו
כי לא הייתה לו ברירה אחרת...


                 

יש אנשים שהגורל שלהם כתוב כבר, ורק מחכה להתבצע...
גורל זה דבר שברוב המקרים קשה מאוד להתעמת איתו ולשנות אותו.
השיר נכתב על אהבה נכזבת, אולי לקחתי את זה רחוק קצת, אבל
בשורה התחתונה, זה שיר כאב בעיקר... אם מישהו עדיין לא
הבין...