אם אני שונאת אותך, כנראה שאיכפת לי ממך, כנראה שחשוב לי מה
אתה חושב, ומה אתה אומר, ומה אתה עושה, כנראה שאני אוהבת
אותך.
ואני שונאת אותך, כל כך, והלוואי ולא הייתי שונאת אותך.
הלוואי שיכולתי לחייך אליך בלי טיפה של כאב, טיפה של דאגה,
טיפה של יחס.
הייתי רוצה לזוז מבלי  לחוש את תנועותיך מסביבי, מבקרות אותי,
מבקרות אותך.

נמאס לי להרגיש את זה, נמאס לי לשמוע אותך, לראות אותך, נמאסו
עלי כל הכאבים.
ומתי זה יפסק? איך אני אמשיך בחיים?
אני שונאת אותך כל כך, והלוואי וזה לא היה כך.