בליל חורף,
כמנהגי ישבתי לי על הספסל
בהיתי לי באוויר הקר,
חושב על ענייני ברומו של עולם.

בלילה קר,
ואף הפנס המחורבן לא עבד
והחושך היה חשוך באמת,
ואפילו על פני אדי הקור שנשפתי הוא לא האיר

בלילה קר התיישבה על כתפי ציפור.
יפה וצבעונית הייתה היא.
ואפילו שיריה נעמו באוזני,
ונוצותיה כה בהירות האירו את ליבי ואף את עיני

בלילה קר הבטתי שוב על כתפי,
וגיליתי שהציפור - היא עורב שחור
ואפילו מקורו נטף דם מקרביים רקובים אשר נשא בו,
ואף הציפור הייתה רק חלום ליל חורף קר.

בלילה קר אני עדיין יושב על ספסל מתחת לפנס שלא עובד.