אני יודעת שהיה לך הכי כייף איתי בעולם. אני יודעת שחשבת לעצמך
שאתה יכול להתחתן איתי באותו רגע ולהביא איתי ילדים. או לפחות
להגיד לי "אני אוהב אותך".
אני יודעת שהוקסמת ממני. שהצחקתי אותך. שקראתי אותך וניתחתי
אותך, וגם אהבתי את אותה מוסיקה שאתה אוהב. האמנתי באותן
אמונות, והייתי חכמה כמוך, אם לא יותר.
אני גם יודעת שנמשכת אליי. שרצית אותי. ושקיווית שהנשיקה הזאת
במצח תהיה אח"כ במקום אחר, ושחשבת כמה פעמים האם כדאי לשבור את
חוקי המקום ולפרוץ לתוך שק השינה שלי. אני יודעת שהתאכזבת
כשאמרתי שלא.
אני יודעת שהתגעגעת אלי בינתיים. אני יודעת שחשבת עלי. אני גם
יודעת כמה רצית לבוא, וכמה פעמים הרצת את המפגש במוחך. מה אני
אלבש, ומה נעשה, והאם זה יהיה קשר רציני או סתם סטוץ. אני
יודעת שחשבת אם כדאי לספר לי שאתה מעשן.
אני גם יודעת שפחדת שאני לא ארצה אותך אם אני אדע.

אני יודעת למה לא התקשרת. אני יודעת שרעדו לך האצבעות ושהלב
שלך פעם עוד כמה פעימות מהנורמלי באותה דקה. אני גם יודעת
שויתרת לעצמך. אני יודעת שפחדת כי אני רחוקה מדי. אני יודעת
שפחדת שאני רחוקה מדי, כי פחדת להתגעגע יותר מדי.
אני גם יודעת שחישבת כמה פעמים יצא לנו לראות אחד את השני
בשבוע, או כמה פעמים בחודש.  אני יודעת שחשבת מה יקרה אם היא
תבגוד בי. או שאני אבגוד בה. אני גם יודעת שחשבת שזה לעולם לא
יקרה. אני יודעת שחשבת מה יקרה אם זה לא יצליח. מה יקרה אם היא
תשבור לי את הלב. אני גם יודעת שפחדת לאבד שליטה. לאהוב אותי
יותר מדי מכדי לעמוד בזה.
אני יודעת שליטפת אותי כי רצית ללטף אותי. ואני יודעת שעמדת
לצידי כי רצית לעמוד לצידי.
אני יודעת שברחת לפני הסוף כי הפחד שלך חזר. שוב נפרדים. ומה
הפעם?

אני גם יודעת מה אני אעשה בפעם הבאה שאני אראה אותך.
אני יודעת שזה יהיה קצת מפחיד. אולי דרמטי. לא שגרתי.
אני יודעת שאתה לא תדע מה לעשות עם עצמך. אני יודעת שאתה תדע
שמה שאתה באמת רוצה זה להיות איתי. אתה הרי יודע מה אני אעשה
בפעם הבאה שאני אראה אותך, זה הדבר הכי מיוחד שיכול לקרות לך.
אני יודעת שתשתגע ממני. אני יודעת שאתה כבר משוגע עליי.

אני יודעת שאני פשוט אעמוד, ואגיד לך את כל מה שאני יודעת.
אני גם יודעת שתהנהן, ותחשוב, ותשתגע, ותגיד "וואלה את צודקת.
איך ידעת את כל זה?"





ואולי לא.

מוקדש באהבה לאור, כי בלעדיו לא היה את הקטע הזה.