לאון אידלמן / ערווה תפוחה |
שמלקקת פצע פתוח
את יושבת ערומה וערמומית
מחפשת נקודות תורפה
ערוותך תפוחה מעומס יצרים
לוחשת סודות על שדות רחוקים
שולפת ציפורניים אל מול צעדי
מתקרבת אלי נושכת את שפתיי
מדמם אך את צמאה לעוד
ואני צמא לדמי ולדם ערוותך
כי בתולה את רק לעוד נשימה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|