הלוואי ויכולתי לציירך.
שרטוטי עיפרון עדינים,
המהווים בסיס לפחם הגס הממלא את החלל,
החסר.
את המקום הנטוש,
הריק.
... שנשאר על הדף.

אף מעט בולט, שפתיים מזמינות.
שיער כצבע האצטרובלים
המובילים אל חלקתך,
אל ביתך...
הוא כבר לא שם.

עיניים כצבע הגאות,
או כצבע השלולית למרגלותיי.
(אי שם תחת המטריה)
כמה טוב לראותך שוב,
בבואתך נראית נפלא.

[כמעט סיימתי, המתיני מעט.
אגייס למענך רק עוד כמה גוונים,
כסיום המושלם לרקוויאם.]

הלוואי ויכולתי לציירך.
לשקוד על כל כפל וקמט,
שערה וריס.
עד שאבשיל, עד שאפסיק.
עד שאתכלה.