פעם תליתי את פרסת הסוס על אותו קיר העץ החורק.
כשהסתכלתי עליה אחרי זה היא צחקה וטענה שהיא בכלל פרבולה.
בסוף התפשרנו - פרסבולה.
אבל עדיין, בכל פעם שהייתי עובר הייתה מחמיצה פנים וחורקת
שיניים.
הרי מה זאת פרסה כשאין לך אפילו סוס.
ומה זאת פרבולה כשהמשבצות היחידות שיש הן על החולצה.
אז למרות הכל, גיליתי אמפתיה מצומצת כלפי מצבה.
ואולי היא בכלל תוף מרים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.