מחפש דרך מקורית להביע כאב,
מה לכתוב? שאני רוצה להתאבד?
כמו איזה דור שלישי מנוון,
של אביב גפן עם חיבור ללווין?
רוצה להפסיק להרגיש כלכך חסר ישע
כמו ילדה קטנה בהפסקה
שהמקובלים לקחו לה את ההפתעה.
מרגיש טיפש, מרגיש אידיוט
מרגיש שהגוף לא מכיל את הנפש
מרגיש לחץ בריאות.
רוצה לכתוב, רוצה לחרוז
רוצה שזה יעזור
ואין לי כשרון, אפילו לא קרוב.
ילדה קטנה לקחה לי את הכל
זה לא אשמתה, אני נתתי בחינם,
עכשיו נישאר לי רק לסבול.
מרקו רוצה שאני אהיה יצירתי,
אמא רוצה בטובתי,
אני לא רוצה כלום חוץ מלא להיות אני.
מרביץ לשק, דומע קצת,
לא יכול לבכות,
כל פעם שזה מתחיל, עוצר את הדמעות,
אחר כך מצטער, אולי זה מה שצריך,
אולי צריך להתפרק,
אולי לבכות כמו תינוק זה כן מספק.
פוחד להפסיק לכתוב,
כי חוזרים המחשבות,
מחובקים בסמטה, יוצאים לבלות.
היא אמרה שהיא אוהבת ,
והיא שיקרה.
אני נתתי לה מכתב והיא נתנה לי חזרה.
בלי רגש, בכתיבה קרה
היא קרעה לי את הלב
ונישארתי גוסס לבד בדירה.
ניגמרו לי החרוזים ואני פדנט
לא יכול לכתוב בלי ניסיון לשמור על המקצב.
לא רוצה תגובות,
פוחד שאנשים יגידו מה שהם באמת חושבים,
רק רציתי מנוחה ל-5 דקות,
והנה שוב הן באות... המחשבות...