אני שונא את היום ההוא , יום לא רגיל ,שבוא הכל השתנה ,
שהדברים יוצאים מהשגרה היומיומית שלי, לפחות  שנאתי עד שהכרתי
את אנושק'ה...


פגשתי את אנה בפארק הירקון כשהיא נגשה אלי בחיוכה המקסים
וחילקה לי פלייר של " הצילו את ליוויתני האוקינוס השקט" או
משהו כזה.
לקחתי בנימוס , שתקתי, לא רציתי לומר לא. כמו שאני מכיר את
האנשים האיכפתיים האלו , הם יפתחו בשיחה ויסבירו על הנושא שכל
-כך חשוב להם בלי סוף.


אנה ,ככה שמעתי שכמה חברה קראו לה והיא באה,היתה כל כך יפה
שאפילו חשבתי לבוא לאספה הזאת  . לא היה איכפת לי שהנושא כל כך
לא מעניין וחשוב בישבילי. ואפילו את הטלפון שלה השגתי בלי
בעיה... טוב למען האמת היה רשום :פרטים ושאלות -אנה: ואת מספר
הטל' שלה.
"שלום אני מדבר אם אנה?"
"כן מי זה? "
אני אלירן ואני מעוניין לדעת איך מגיעים לאספה בקשר
לליוויתנים...?" אנה מיד התחילה לספר בפרטי פרטים איך מגיעים,
אני בכלל לא הקשבתי להסבר,רק לכולה המקסים,ידעתי בדיוק איפה
נמצא המקום.
" טוב,תודה רבה לך "
"אז אתה תבוא ?"
" כמובן!"
וכך נפתחה שיחה ידידותית בני לבין אנה.
היא סיפרה על איך שהיא שמחה שיש עוד אנשים כמוני שאיכפת להם.
ואני שבכלל לא איכפת לי ....
"טוב אז נתראה באספה ,ביי "
"ביי "


ונפגשנו באספה של הלוויתנים, ובעוד אספה של שמורת הטבע, ואחר"כ
סתם נפגשנו עם עוד כמה אנשים מהחברה של אנה, חברה כאלו של
PEACE&LOVE והימים שלי הפכו ל-לא שיגרתים שונים , לא כמו פעם
של בוקר צהריים עבודה ערב ביילוים בדיסקוטק ובוקר עבודה .

אני ואנה נעשנו זוג , אני ערס ישראלי ממוצע , אם נערה כל כך לא
רגילה , לא סתם פרחה שעוברת כל יום ברחוב,אחת שונה . איכפת לה
מכולם היא חכמה מבינה סובלנית...לא מהעולם הזה.


אז מסתבר שהיא באמת לא מהעולם הזה. הקשר שלי עם אנה נמשך שנה.
ומאז אותו לילה שסיפרתי לה איך פעם לא הייתי כזה שאיכפת לו ,
ושבאתי לאספה בגללה...והיא חייכה , אני בחיים לא אשכח ת'חיוך
שלה.


" אנושק'ה (זה כינוי שדבק בי מסרט אחד שראיתי פעם) את כאן ?"
"אנשוק'ה?" ופתאום ראיתי את הספר . באמצע הסלון המבולגן שלי.
על הכריחה רשום : מצטערת שלקחו אותי בחזרה.פתחתי בעמוד הראשון
היה כתוב הכל על האופי הקודם שלי +תמונה עם השרשר הקבוע שלי,יש
דברים שנשארים איתך כל החיים. ואחר"כ יש תמונה שלי של אנה ביחד
, נראים מאוהבים כמו שלא יאומן , ומתחת כיתוב על האופי החדש
שלי . ובעמוד האחרון תמונה של אנה תמונה כל כך מטושטשת ,
כיאילו שפכו עליה קולה, אני חושב שראיתי שיש לאנה כנפיים.


ומאז אני מאמין במלאכים , אני מאמין בסיפור שלכל אחד יש מלאך
שומר, שאחרי שעושה את העבודה שלו הוא עוזב .
אנה למה פרסת כנפיים? למה עזבת אותי  ? למה הפסקת להיות המלאך
שלי?
ואני רוצה לומר לכם בבקשה  משהו: אם אתם מכירים מישהי עם חיוך
בלתי נשכח , אופי לא מהעולם הזה וששמה אנה רק תגידו לה שאני
מתגעגע ,ושתתקשר  אם יש לה זמן.