מתעורר מהיקיצה, תודות לעוד משקה אחד, מתעורר מהקיום הכה הזוי
רוצה לשכוח את השגרה ולו לרגע קט אחד, ולהתעורר במקום יותר
רצוי
מקום אבוד שבו לא ארגיש עוד פחד או כאב, מקום בו אהבה ואושר הם
השולטים
שם אין אנשים או רגשות עוינים, מקום בו כולם כמו חברים

אז אני שותה עוד משקה אחד, ואולי עוד שניים
לעזאזל, עוד חמישה, אני עדיין על הרגליים
ועכשיו, כשהדם שוחה לו בים של אלכוהול, הכל טוב יותר
אני מתעורר מהיקיצה לתוך תודעה גבוהה יותר

המוזיקה נשמעת טובה יותר, נכונה יותר, היא טעם החיים
הגוף והמוזיקה מתחברים, וכמו אדם וחווה מתעלסים
לא מובן איך זה לא ברור לפני שמאלכוהול מתעוררים

שותה עוד שוט, ועוד דאבל, מרים כוסית עם עוד בחורה
ולרחבה שוב אותי היא גוררת, אני כבר בקושי עומד
והיא עלי נמרחת, ואני בכלל לא מתנגד

הולכים לתא קטן יחד, לטעום את פרי האהבה
וכשידי בחזה אז נוגעת, אני נזכר שאני לא יודע את שמה
אבל זה לא משנה, היא כאן ועכשיו, ולא תהיה שם מחר
אני יודע שהיא סתם עוד מנה מנה של הסם המר

יוצאים מהתא, האיפור על פניה מרוח, והיא על גופי מרוחה
היא בקושי עומדת, וכך גם אני, עוד רגע נופל לרצפה
אבל עדיין מצליח לעמוד, ושוב כך הולך אל הבר
"וודקה רד-בול בבקשה, ושיהיה חזק", אומר לאישה על הבר

אני כבר לא זוכר איך העולם נראה, כל העולם מעורפל
וכולם מחייכים וכולם שם שמחים וכולם שיכורים כאן בכלל
ההיא מהתא, היא מזמן נעלמה
היא קיבלה את שלה ועזבה

אז אני שוב הולך, שוב עוזב את הטוב ונרדם חזרה למציאות המרה
עם כל השנאה, האיבה, הטינה ועם כל הכאב הנורא
אבל יש לי תקווה, עוד שבוע בלבד לשרוד בחלום המציאות
וממש עוד מעט אוכל שוב להתעורר ולראות את העולם האבוד