[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







טל רוט
/
חולשה של פעם

הלב שלי מוצף, הרגשות מתעללים...
הנפש שלי רוצה לנסוע למקומות רחוקים.
איפה אפשר למצוא מקום אחד נחמד, מקום אחד חופשי, חופשי
ומיוחד!?
שאין יותר לחץ, שאין יותר קנאה, שאין יותר סבל, שאפשר להתחיל
הכל מהתחלה!
נמאס לי לעשות צחוק מעצמי, נמאס לי להשתנות למען החברה, נמאס
לי מכל התפקידים המחייבים, יושבת ראש, בת, ואפילו חברה!
אולי זה קצת מגעיל ואולי זה קצת חסר לב, אבל אני לא מרגישה
שאותי באמת מישהו אוהב.
מסתכלת במראה וכל מה שרואה, זו ילדה צבועה שזקוקה לאהבה...
זקוקה עכשיו למישהו שבאמת יבין, שידע איך לעזור לי...

מסתכלת עכשיו על הקיר הלבן, לבן - פשוט כזה בלי שום עניין.
נשענת עליו - אולי הפכתי להיות כמותו - הייתי אפורה קצת - אולי
גם עם גוונים, ועכשיו פשוט הפכתי למליון קירות לבנים!
לבן פעם היה הצבע האהוב עליי, כל כך צח ושליו ומרגיע...
אבל עכשיו אני מבינה שהוא לא מה שחשבתי... לבן זה לא אני - זה
אתם!!! אם תרצו למצוא אותי באמת... תחפשו את הכחול, תצבעו אותו
במין כזה מכחול... ואולי אז... יפסיקו הדמעות לנזול!

לא הכל מושלם פה - כמו שזה נראה, הדעות מוחקות אותי - ככה זה
נראה, מרגישה כמו ילדה שאיבדה ת'בובה, בוכה ובוכה עד שתמצא
אהבה, זה לא שאני משקרת, זה פשוט הכל נדמה... שכל מה שרציתי -
יש לי וזהו זה!!! לא יודעת מי יבין ת'שיר הזה בכלל - ואם לא
תבינו - מה אני אגיד לכם - חבל! חבל שלעומק אתם יותר לא
חודרים, לראות מה עובר עלי שם בפנים! אולי זה מצחיק אתכם, אולי
אתם מפחדים... אולי עם דבר שנקרא אני - אין לכם מושג איך
מתמודדים!
אני עוצמת עיניים, מתלבטת אם רוצה להתעורר? השאלה אם אני באמת
חולמת להיות במקום אחר?!
מרגישה רע - רוצה להתעלף...
רגש מוזר, עכשיו אותי עוטף...
ואולי עכשיו כשגשם עוד מעט נוטף,
אולי פתאום, הלב שלי מתעייף,
רוצה לעופף, רוצה לחפף...
זהו - נמאס לי - לחיות זה כבר לא כיף!
תשמעו, יש גבול לכמה שאני מבינה!
תשמעו יש גבול למה שאני מאמינה!
יש גבול לכמה שאני מוכנה לסבול -
יש סיבה שאני רוצה להתנתק מהכל!
אולי אני אעזוב, לא תראו אותי עוד...
מה אתם אומרים? אולי אתחיל עכשיו לנדוד...
אעמיד במבחן את כל הרגשות,
פתאום הפרצוף שלי יהיה בחדשות,
יראו את כל ה"חברים" שלה בוכים,
לאן נעלמה הילדה שאנחנו אוהבים!
אבל הכל שקר, הכל שטויות!
אם באמת היה לכם אכפת,
הייתם עוזרים לי לחיות,
בשקט בשקט, בלי שאף אחד הרגיש,
הלב של כולכם נהפך להיות אדיש!
זהו... יותר, כבר אף אחד לא רגיש!
אני לא מרגישה שאני מכירה יותר איש!
אפילו עכשיו, כשפתאום אני לבד -
מנסה לחשוב איך להיות עם כל אחד!
ואתה תקשיב לי ותקשיב לי טוב - אתה יודע שלימדת אותי מה זה
לאהוב!
עכשיו תעצור שנייה ותן לי לחשוב,
אל תתן לי להרגיש כמו ילדת רחוב!!!
תעזור לי!!!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הונאה עצמית-
נסו ותהנו!



המסלול של חרגול


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/2/06 12:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טל רוט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה