טעם השממה זהה כמעט לגחמה
שמופיעה במחשבה לעת הליל
טיפה של מרירות הרת אסון
אובדן שפיות
געגועי המוקפים בגדר תיל

כי מה שבליבי
הפך להיות כל כך שולי
ואין סימן לנדידת הרגשות
גם ציפורים המגיעות
מהקרות אל החמות
יודעות שיש תמיד עוד טעם לצפות

אולי פחדנו חלומות פרועים מכל הדימיונות
שהעולם כפה את ויתורם
אולי נשמנו עמקים
חרשנו באדמות טרשים
כשהפסגות משכו לכיוונן

כי מה שבליבי...

קיץ שוב נפרד, הסתיו בפתח מפוחד
הוא לא יודע מה צופנת השלכת
יורה נופל לאור ראשון
ונקישה על החלון
מוכרת

איך סער אמיתי
מביא אותך אל סף ביתי
כמו ספינה המתקרבת אל החוף
גם ציפורים כבדות אברה
חובשות פצעים , כנף שבורה
ומקימות על חלוני
קינן בסוף..