הטיפה הראשונה
של החורף ההוא
לא תישכח לעולם
המבול הראשון
של החורף ההוא
היה כל כך אכזר
כן, היה קר
כל אחד רעד לבד
אבל עבדנו ביחד
כמו צוות עבדנו ביחד
והשקט שהגיע
אחרי הסערה,
הפך לשקט
הכי רועש שהיה.
והשקט שהגיע
אחרי הסערה
השקט ההוא נשמע
בכל רחבי המדינה
ורק אחרי שבועיים
הגיע השקט
השקט האמיתי
אבל לא בשבילי...
כי אצלי הסערה נמשכה
אני לא אוכל להיות
מה שבאותו הזמן רציתי להיות, יצאתי מהעניינים
והחיים שלי הפכו להיות רק רעש וצלצולים
והכאב הוא גם בגוף,
אבל הוא בעיקר בראש
והכאב הוא רק שלי
ואני שומר אותו לעצמי
ולא לאפאחד מלבדי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.