[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עזרא כהן-ישר
/
החלום שלה

הוא היה החלומות שלה והוא אפילו לא ידע את זה. מאז שהוא זכר את
עצמו תמיד היה לו את האומץ והתעוזה לעשות את כל מה שהיא רק
חלמה עליו אבל הוא אף פעם לא הבין מה לעזאזל דוחף אותו.
כשבשמיים מתלכדות זוג נשמות אלוהים מחלק אותן בדרך כלל פחות או
יותר שווה בשווה וזורק אותן לעולם כדי שיחפשו זו את זה. אבל גם
לאלוהים קורות לפעמים תקלות מוזרות. הפעם, הוא פשוט יצר אותו
כדי להגשים את כל החלומות שלה, את כל החלומות הצבעוניים שהיא
חלמה אבל כל כך פחדה לממש.

היא חלמה על ארצות רחוקות אבל נשארה לגור עם אמא מזדקנת בבית
בפתח תקווה והוא נסע למזרח פעם אחר פעם. היא חלמה על מים
חמימים שמלטפים את כל גופה כשהוא שחה לקראת שקיעה במפרץ
הדרקונים בין שיני סלע מעוטרות בג'ונגל ירוק. כל מה שהיא חלמה
הוא פשוט ביצע.

הוא אף פעם לא שאל את עצמו למה. הוא ידע שזו הקארמה שלו, שאת
ליבו לוקחת הרוח. הוא מצא תמיד כוח להאמין ואז המשיך בלא לאות
קדימה.

כשהיא חלמה אהבה הוא פגש אותה בלילה מלא כוכבים. הוא חיבק אותה
עד שהירח שקע. הוא חקר את גופה באותה אינטנסיביות שבה גילה
ארצות רחוקות. כשהבין שהוא מצא את השביל הוא חדר לתוכה בתנועות
רכות ועדינות. הוא הרגיש לרגע חשוף אל הרוח בלי מחיצות, בלי
הגנה. פשוט, איך הוא עצמו מתמזג אל תוך החלום.
כשהיא חלמה על ילדים הוא החזיק את בנם התינוק.
כשהיא ביקשה ממנו לא ללכת ממנה הוא אמר לה שהוא לא יכול
להישאר. הוא הסביר לה שאלו הם חייו, שהנדודים חזקים ממנו
ושהרוח היא זו שתמיד בוחרת בשבילו נתיב. הם הלכו לראות את
השקיעה, היא בכתה והוא החזיק אותה חזק ומחה את דמעותיה. בלילה
האחרון היא חלמה איך תחבק אותו פעם אחרונה לפני שילך והוא
פשוט, נשכב לידה וחיבק אותה ברכות.

בבוקר, הוא הביט בעיניה ואמר לה שנדמה לו שהם חלמו בדיוק אותו
חלום. הוא הסביר לה שהיא לא תוכל למנוע ממנו לצאת אבל הוא ישמח
אם היא תלך לצידו. הוא ביקש להפיח בה אומץ, הוא התחנן, הוא
הבין כמה שזה קשה לה.
הוא הביט עמוק לתוך עיניה ואז כיסה אותן בכף ידו העדינה. היא
רעדה קלות. הוא עצר את עצמו בכוח. באצבע עדינה הוא כיוון אותה.
היא היססה. כשהיא פסעה צעד אחד לקראתו הוא ידע שבפעם הראשונה
בחייה היא הלכה אל הלא נודע. סוף-סוף היא כבר לא הייתה רק נערה
חולמנית. היא הרגישה איך הרוח מתממשת כמציאות. היא צעדה אל תוך
זרועותיו. הוא חיבק אותה ונתן לה נשיקה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לפעמים אני יושב
בחדר בשקט
בשקט...


וכלום לא
קורה...






אחד שיושב בחדר
בשקט בשקט וכלום
לא קורה לו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/2/06 10:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עזרא כהן-ישר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה